החלום הצלול השני שלי
זה החלום הצלול השני שלי, וגם אותו לא חלמתי היום, אלא לפני הרבה זמן, אז אני ארשום את מה שאני זוכרת. קודם כל ההקדמה - בלילה ישנתי משהו כמו שעה וחצי-שעתיים, כי קמתי בחמש בבוקר. סחבתי את כל היום בעייפות, עד שבתשע נשכבתי במיטה לראות טלוויזיה. תוך שעה נהייתי כל כך עייפה שידעתי שאני הולכת להירדם, אז כיוונתי את הפלאפון שלי שיצלצל בעוד שעה (כלומר באחת עשרה). ו.. נרדמתי! אז ככה החלום: ~אני שומעת את הפלאפון שלי מצלצל - זה הצלצול של השעון המעורר! (צלצול של תרנגול משוגע, כן, ככה זה במציאות). קמתי מהמזרן לעבר הפלאפון כדי לכבות אותו - אני לוחצת על הכפתור, והפלאפון לא מפסיק לצפצף! זה משגע אותי! למה הוא לא נכבה?!?!! ואז פתאום נפל לי האסימון - "הא! זה בגלל שאני בתוך חלום! השעון מצלצל במציאות, ואני שומעת אותו עכשיו, כלומר בתוך החלום. ז"א שלא באמת קמתי לכבות אותו, אלא רק נדמה לי שקמתי! במציאות אני עדיין שוכבת במיטה, ובגלל זה הוא לא נכבה!!" - כן, למסקנה הזאת הגעתי בתוך החלום, אפילו בלי בדיקת מציאות נורמאלית.. אוקיי, אז אני בתוך חלום. אני לא רוצה להיות בתוך חלום, אני רוצה לקום, הרי לא סתם כיוונתי את השעון, רציתי לקום.. טוב, צריך לקום. אני צריכה לפתוח עיניים.. - אני פותחת את העיניים חזק בחלום. כלום לא קורה. "נוו!!! אני רוצה להתעורר!! תתעוררי כבר!!!!! קומי מהמיטה!!!..." אבל אז.. "רגע.. בעצם, למה שלא ננצל את הסיטואציה ונהפוך אותה לחלום צלול? הרי אני כבר בתוך חלום, ויש לי את המודעות... כל מה שנשאר זה לעשות בדיקת מציאות!" - הגיוני משהו. בחרתי בבדיקת היד - ז"א שניסיתי להעביר את האצבעות של יד ימין דרך יד שמאל - והצלחתי! האצבעות באמת נכנסו לי לתוך היד.. הסתכלתי בצד השני של יד שמאל וראיתי את האצבעות מבצבצות.. חחח זה לא כאב אפילו! אבל זה נראה מאוד כואב.. אז הוצאתי אותן מהר. רציתי להסתובב בבית, אז יצאתי מהחדר של ההורים שלי (שם באמת ישנתי ושם גם התרחש החצלול) - הגעתי למזדרון, ורציתי שהחלום יהיה יותר צלול, אז שיפשפתי את הידיים שלו זו בזו.. לא הרגשתי כלום, אבל המודעות שלי עלתה קצת, נראה לי. אני לא יודעת מה זה עשה, אבל אני יודעת שזה גרם לי להרגיש יותר טוב - יותר צלולה אולי. חשבתי לעצמי "יאללה, עכשיו אני רוצה להסתובב בבית ולחקור!, להינות מהחלום הצלול שלי!" הלכתי למטבח - ראיתי שם את אחותי ועוד מישהי.. אז הראתי לה איך אני מעבירה את האצבעות שלי דרך היד, והיא הזדעזעה "איה!! מה את עושה?!??" - צחקתי.. "חחחחח.. זה בכלל לא כואב!". יצאתי החוצה, ישבתי על המרפסת. אני חושבת שאח שלי היה שם לידי. עברתי לעמידה ורציתי לעוף! אז זינקתי למעלה - הצלחתי להגיע לגובה של 3-4 מטרים, אבל ידעתי שזה לא הולך לעבוד לי, ונחתתי חזק על האדמה.. זה קצת כאב... אבל רציתי שוב לנסות, עכשיו זה יצליח! (אבל הספק ניכר בי..) - זינקתי שוב, והפעם קצת יותר גבוה.. אבל אז ראיתי שאני עומדת לנחות חזק.. חשבתי לעצמי "או או.. זה הולך להיות כואב... זו לא הייתה קפיצה מוצלחת", וכמובן נחתתי חזק על הריצפה הקשה של המרפסת.. וזה כאב, מאוד. ברגע מסוים כבר איבדתי את המודעות.. וגם את הזיכרון -כי אני לא זוכרת מה קרה משם. ~ זהו.
זה החלום הצלול השני שלי, וגם אותו לא חלמתי היום, אלא לפני הרבה זמן, אז אני ארשום את מה שאני זוכרת. קודם כל ההקדמה - בלילה ישנתי משהו כמו שעה וחצי-שעתיים, כי קמתי בחמש בבוקר. סחבתי את כל היום בעייפות, עד שבתשע נשכבתי במיטה לראות טלוויזיה. תוך שעה נהייתי כל כך עייפה שידעתי שאני הולכת להירדם, אז כיוונתי את הפלאפון שלי שיצלצל בעוד שעה (כלומר באחת עשרה). ו.. נרדמתי! אז ככה החלום: ~אני שומעת את הפלאפון שלי מצלצל - זה הצלצול של השעון המעורר! (צלצול של תרנגול משוגע, כן, ככה זה במציאות). קמתי מהמזרן לעבר הפלאפון כדי לכבות אותו - אני לוחצת על הכפתור, והפלאפון לא מפסיק לצפצף! זה משגע אותי! למה הוא לא נכבה?!?!! ואז פתאום נפל לי האסימון - "הא! זה בגלל שאני בתוך חלום! השעון מצלצל במציאות, ואני שומעת אותו עכשיו, כלומר בתוך החלום. ז"א שלא באמת קמתי לכבות אותו, אלא רק נדמה לי שקמתי! במציאות אני עדיין שוכבת במיטה, ובגלל זה הוא לא נכבה!!" - כן, למסקנה הזאת הגעתי בתוך החלום, אפילו בלי בדיקת מציאות נורמאלית.. אוקיי, אז אני בתוך חלום. אני לא רוצה להיות בתוך חלום, אני רוצה לקום, הרי לא סתם כיוונתי את השעון, רציתי לקום.. טוב, צריך לקום. אני צריכה לפתוח עיניים.. - אני פותחת את העיניים חזק בחלום. כלום לא קורה. "נוו!!! אני רוצה להתעורר!! תתעוררי כבר!!!!! קומי מהמיטה!!!..." אבל אז.. "רגע.. בעצם, למה שלא ננצל את הסיטואציה ונהפוך אותה לחלום צלול? הרי אני כבר בתוך חלום, ויש לי את המודעות... כל מה שנשאר זה לעשות בדיקת מציאות!" - הגיוני משהו. בחרתי בבדיקת היד - ז"א שניסיתי להעביר את האצבעות של יד ימין דרך יד שמאל - והצלחתי! האצבעות באמת נכנסו לי לתוך היד.. הסתכלתי בצד השני של יד שמאל וראיתי את האצבעות מבצבצות.. חחח זה לא כאב אפילו! אבל זה נראה מאוד כואב.. אז הוצאתי אותן מהר. רציתי להסתובב בבית, אז יצאתי מהחדר של ההורים שלי (שם באמת ישנתי ושם גם התרחש החצלול) - הגעתי למזדרון, ורציתי שהחלום יהיה יותר צלול, אז שיפשפתי את הידיים שלו זו בזו.. לא הרגשתי כלום, אבל המודעות שלי עלתה קצת, נראה לי. אני לא יודעת מה זה עשה, אבל אני יודעת שזה גרם לי להרגיש יותר טוב - יותר צלולה אולי. חשבתי לעצמי "יאללה, עכשיו אני רוצה להסתובב בבית ולחקור!, להינות מהחלום הצלול שלי!" הלכתי למטבח - ראיתי שם את אחותי ועוד מישהי.. אז הראתי לה איך אני מעבירה את האצבעות שלי דרך היד, והיא הזדעזעה "איה!! מה את עושה?!??" - צחקתי.. "חחחחח.. זה בכלל לא כואב!". יצאתי החוצה, ישבתי על המרפסת. אני חושבת שאח שלי היה שם לידי. עברתי לעמידה ורציתי לעוף! אז זינקתי למעלה - הצלחתי להגיע לגובה של 3-4 מטרים, אבל ידעתי שזה לא הולך לעבוד לי, ונחתתי חזק על האדמה.. זה קצת כאב... אבל רציתי שוב לנסות, עכשיו זה יצליח! (אבל הספק ניכר בי..) - זינקתי שוב, והפעם קצת יותר גבוה.. אבל אז ראיתי שאני עומדת לנחות חזק.. חשבתי לעצמי "או או.. זה הולך להיות כואב... זו לא הייתה קפיצה מוצלחת", וכמובן נחתתי חזק על הריצפה הקשה של המרפסת.. וזה כאב, מאוד. ברגע מסוים כבר איבדתי את המודעות.. וגם את הזיכרון -כי אני לא זוכרת מה קרה משם. ~ זהו.