החיפוש אחר האושר

אנוסה

New member
החיפוש אחר האושר

מכירים את הסרט "דלתות מסתובבות"? הסרט מתאר חיים של בחורה בשני תסריטים במקביל. אני מנסה לסובב את הדלתות בחיי ולנסות לדמיין "מה היה קורה אילו" וגם "האם הייתי מאושרת יותר בתסריט אחר" בואו נניח לרגע שהייתי משחקת את תפקיד חיי לפי התסריט שנכתב עבורי, ולא הייתי סוטה מהוראות הבמאי, אילו לא היה לי הצורך הזה להסתכל לצדדים לדרש לשאל לחקר ולדעת, הייתי חיה לי כאותה תולעת קטנה שמכרסמת בצנון ובטוחה שחייה הם המתוקים ביותר,והייתי מאושרת. האם אני מוכנה לסובב את הדלתות ולבחר באושר הזה ? התשובה שלי היא חד משמעי לא. נכון, המודעות מביאה עימה סבל ומוליכה אותי לדרך חתחתים ולחיפוש מתמיד אחר הדבר החמקמק הזה שנקרא אושר. אבל אני עדיין בוחרת בה כל יום מחדש . מה איתכם?
 
מפורסם בשער בת רבים.

המשפט``אין שכל אין דאגות``,זה מה שמבדיל אותך מכל העדר שמובל כצאן לטבח,(חיתוך האונה השמאלית)רציתי לומר לך שני דברים הסיטואציה שתיארת היא אוניברסלית,לכל מטבע שתי צדדים,ואושר הוא בעצם סיפוק מנטלי,מקום שאנו מרגישים בנוח,בלי צורך לרצות או להוכיח משהו לזולת,קראתי לא מזמן משהו שכתבת בקשר לילדייך,אני לא חושב שיש מקום יותר יפה מאושר ואינטימי מזה, תנסי לצייר בינך לבין עצמך תסריט בלעדיהם?את חושבת שאת מסוגלת?אמת נכון הדבר,שדווקא משפחה הופכת את העסק לפרובלמטי פי כמה,אבל איך קוראים לספר של דודו טופז``החיים זה לא מה שהבטיחו לנו``.מקווה שתשכילי למצוא את השביל לאושר,תעשי כחכמתך,אבל כשתמצאי אותו אל תשכחי לספר לנו איך...
 

babylon_a1

New member
תראי את "אפקט הפרפר"

ואת מטריקס (לגבי המודעות שמביאה סבל...)
 
אני מוחה על ההשוואה

האמת שאני לא סובל את אשטון קוצ'קר (או איך שקורים לו) באותה מידה שאני לא סובל את קיאנו ריבס. אבל 'מטריקס' (1) היה סרט ענק שחטא להזכיר אותו באותו משפט עם 'אפקט הפרפר' שלא שווה את הפופקורן.
 

מתלבט13

New member
לא הכל בשליטתינו

הנטיה להסתכל לצדדים היא בחלקה נטיה מולדת, ואין לנו כל כך שליטה על זה. כאשר היית (אולי) יכולה לבחור לא להסתכל לצדדים לא ידעת לאן זה יוביל, כך שאת לא יכולה להאשים את עצמך. יש לי עוד הרבה פלסף ודברי "חכמה" על הלשון. לפחות תצדיעו לי על ההתאפקות
 

babylon_a1

New member
חצי קשור, אבל מעדיף את זה

אם אתה חושב שההשכלה יקרה, נסה את הבורות (לא משלנו, אז מה)
 

almog4

New member
כמו שאמרו חז"לנו

או כמו שאמרו חז"לנו: (אבות ב, ז) "הוא היה אומר, מרבה בשר מרבה רימה, מרבה נכסים מרבה דאגה; מרבה עבדים מרבה גזל, מרבה שפחות מרבה זימה; מרבה נשים מרבה כשפים. מרבה תורה מרבה חיים, מרבה ישיבה מרבה חכמה. קנה שם טוב, קנה לו לעצמו; קנה דברי תורה, קנה חיי העולם הבא." או שלא?
(סתם - נזכרתי...)
דני
 

babylon_a1

New member
מרבה נכסים, מרבה דאגה ?!?!

קודם כול, מרבה מינוס מרבה דאגה דבר שני, מי שיש לו סכום גבוה יותר משיוכל לבזבז, כבר לא דואג
 

uri80

New member
לא יכולתי להסכים איתך יותר ../images/Emo24.gif

בוחר בה כל יום מחדש.
 
הסרט הוא בדיוני

בחיים האמיתיים לא קיימים שני תסריטים, אלא מליארדי תסריטים ועל כל שניה שעוברת בחיים, נוספים עוד ועוד אפשרויות לעוד תסריטים. טיפשי לדעתי להסתכל אחורה ולתהות מה היה קורה לו לא היית מפספסת/תופסת את הרכבת ההיא. כיון שעד שיגיע היום בו יכסו את הגופה הדוממת שלנו עם גוש שיש, אנחנו ממשיכים לכתוב את התסריט האישי שלנו. ותסריט בלי מפנה חד, הוא סתם משעמם.
 

urmey

New member
ותסריט עם מפנה חד

יכול להרוס את החיים ולא רק לנו. שינוי הוא דבר מבורך. אם הוא מערב דמויות נוספות, אז שיטת ה"זבנג וגמרנו" לא בהכרח חכמה, גם אם נורא בא. עדיף לקחת אותו לאט, לבדוק תגובות ולהמשיך הלאה.
 
צעד קטן

בכיוון, הוא כבר תחילת המפנה, שאכן יכול להרוס את החיים שלנו וגם יכול להציל את מה שנשאר מהם. ואני מחזיק בשיטת ה"זבנג" בלי "וגמרנו" אלא כמו שאמרת - עם שיתוף פעולה ובדיקת תגובות.
 
עד כמה שזכור לי

השורה התחתונה בסרט היא שלא משנה באיזה דלת תסתובבי - את תמיד תהיי את. ואם אושר מחכה לך בהמשך, אז תגיעי אליו בלי קשר לאיזה חדרים תעברי בדרך. משו מן הפרדוקס של הבחירה-אישית מול הגורל. (הגורל קבוע, אבל לא האתגרים לפני) >ספל חמאה עם בעיות קשות בזיכרון<
 
למעלה