פרק אחרון - כמה השקיעו להראות כאילו אלחנדרו הוא שמת
פדרו נותן לחוסה לואיס את הבחירה בין הילדים ובינתיים ויקטוריה שמחה לחזור הביתה לאימה נדיה ומונסראט המומה שילדיה לא חזרו עם ויקטור ואמליה וגם אלחנדרו לא ומונסראט מתייסרת ורוסריו בטוחה שיש חדשות טובות, אך אמליה מסבירה שפדרו לקח את הילדים לפני שדמטריו וויקטור הגיעו. מונסראט דואגת וויקטור מנסה להרגיע אותה והיא מבהירה שלא יכולה להיות רגועה כשלא יודעת מה עלה בגורל ילדיה וויקטור מרגיע אותה שדמטריו מצא רמז. פדרו אומר לחוסה לואיס שיגיד באיזה כלוב ביתו כדי שלא יציל את הילד הלא נכון ואומר שרומינה בכלוב השמאלי ואחר הימני ובעצם מודה ששכח ומאחל לחוסה לואיס בציניות בהצלחה ומבהיר שהוא הולך כי עוד דקה אחת הפצצות תתפוצץ והוא צריך להתחרחק כדי לא להיפגע והוא ומפעיל את מכשיר הפצצה. חוסה לואיס מגיע לכלוב של רומינה ומנטרל את הפצצה תןך חצי דקה וממהר לכלוב של לאורו שמתחנן לעזרה, אך חוסה לואיס לא מצליח לא לנטרל את הפצצה ולא לפתוח את הכלוב ומנתק את הפצצה ומשליך אותה הרחק וממהר להתרחק מהפצצה כדי לחלץ את הילדים, אך פיצוץ הפצצה משיג אותו והוא עולה באש ואחר כך רואים אותו פצוע קשה אנוש.
פדרו שומע את פיצוץ הפצצה וצוחק שחוסה לואיס רץ כי חשב שיציל את הילדים וצוחק שכולם מתו, אבל אז מגיעים דמטריו וחיל הים ומתחולל קרב יריות ודמטריו מאלץ את פדרו לתת את ידיו ועוצר את פדרו ומודיע לו שזה נגמר, פדרו מסכים איתו, אך מבהיר שכבר נקם את נקמתו. דמטריו ואנשיו ממהרים אל הילדים ואלחנדרו וחוסה לואיס ודמטריו משחרר את אחייניו מהכלובים ושומע שמצאו שתי גופות ומתחיל להתאבל ואז שומע שאחד מהם חי. מונסראט שמחה לראות את לאורו ושמחה שילדיה חזרו ומחבקת אותם ומודה לדמטריו והוא מודיע שהכול בזכות חוסה לואיס ואלחנדרו ומונסראט שואלת איפה הם ודמטריו מבקש לדבר איתה והם מסתגרים בחדר ומונסראט צועקת בזעקה שלא וגם רוסריו מתחילה לבכות.
מונסראט מתכוננת ללוויה וגם רוסריו מתכוננת לבוא איתה ומבקשת להישאר לבד ומתחילה לבכות כדי לשכנע אותנו שאלחנדרו הוא שמת. דמטריו מלווה את פדרו לכלא ואז חוזר הביתה ושומע שמונסראט כבר הלכה ללוויה והוא איחר והוא מודיע לנדיה שמסר את פדרו לרשויות הכלא ונדיה שואלת מה זאת אומרת כלא שזה עונש קל מדי בשבילו ואפילו המוות קל מדי בשבילו. נדיה מבקשת לדבר עם דמרטיו והוא מסביר שהיה צריך לעשות מה שעשה גם אם היא תשנא אותו, ולא תסלח לו לעולם ונדיה מבהירה שבדיוק בגלל זה באה לדבר איתו, להודיע שהיא סולחת מכל הלב.
הסוהרים מכניסים עדר של אסירים לתא של פדרו והוא מוחה שהוא טוען שהוא משלם להם כדי שיגנו עליו. הוא מאיים על האסירים שיש לו כסף לנהל את הכלא הזה. ואז האסיר השמן אומר שמי היה מאמין שפדרו מדינה לא גבר ופדרו מאיים עליו והוא צוחק שכלבה כמוהו לא תגיד לו מה לעשות ושאר האסירים לועגים שאולי הוא עלמה בתולה והשמן מודיע שהגיע הזמן לתקן את הפגם הזה, הם מכים את פדרו בקבוצה וגורמים לפניו לדמם ואז השמן מודיע שיחנוך את הכלבה ופדרו נאנס אונס קבוצתי כשפניו מדממות.
כולם מתכוננם ללוויה, ויקטוריה אומרת לויקטור ונדיה שהיא עצובה שהוא מת ושואלת מדוע אבות צריכים למות וויקטור טוען שאין לכך הסבר ונדיה מסבירה שהוא הקריב את עצמו כדי שהם יוכלו להיות לחיות בשלווה וויקטוריה שואלת אם כן הוא גיבור ונדיה וויקטור מסכימים שהוא גיבור ועדיין נראה שזה אלחנדרו כי ויקטוריה יותר מחוברת אליו.
מונסראט הולכת עם לאורו ורומינה לטקס ולאורו נותנת נדבה לקבצנית ומסתבר שזאת גרסיאלה. גרסיאלה עומדת מול חבל שנראה כמו חבל תלייה, אך לצערינו לא נראה שעומדת לתלות את עצמה ונזכרה איך פביולה חיבקה אותה, איך דמטריו עזב את הבית ודחה אותה וטען שמעדיף לחיות ברחוב מאשר איתה ובסטירה של מונסראט לאחר שהבינה שהיא מכרה אותה ובקטע שפביולה גילתה שהיא אימה ואז בהתאבדות של פביולה ובשאלה של מונסראט אם היא רוצה שתתאבד כמו פביולה ואז נזכרה בלוויה של מוניקה כשאמרה לדמטריו שהוא זקוק לחיבוק של אם והוא אמר שכן והלך לרוסריו ואז כשדמטריו הפיל אותה מכיסא הגלגלים ודרש שתקום ובקטע שילדיה קיבלו אותה לאחר ההתנצלות והרגעים שבהם הם קיבלו אותה ומתייסרת, אך עדיין חבל שלא מתאבדת.
דמטריו נמצא על קבר של לאורו ואומר לאישה שתשחרר אותו ולא ברור אם זאת מוניקה או גרסיאלה כי נראה שחושבים שהיא מתה וחוספינה באה אל דמטריו. דמטריו מודה לה על התמיכה ומתנצל שזה נגמר ככה וחוספינה מודה שאהבה אותו בשקט מאז שהיא חזרה, אך הוא היה מאוהב במוניקה ודמטריו מודה שמוניקה תמיד תהיה בליבו. חוספינה אומרת שאותו דבר קורה לה שאדולפו נמצא בליבה, אך הוא הגבר הראשון שבו התאהבה ודמטריו משאיר את חוספינה לבד. היא נפרדת מאדולפו עם וורד כמו הוורדים שהוא שלח ואז דמטריו מגיע ומציע לה להתחיל מהתלה והם מתנשקים.
אסמרלדה באה לקבר של רפוחיו ואומרת שעדיין מחכה שיבוא להשגיח על אנחל ומתייסרת שהוא לא יהיה איתה יותר. היא אומרת שהם היו טיפשים שבזבזו את הזמן שיכלו להיות מאושרים על ריבים שטותיים. היא מסבירה שאומרת לבנם אנחל לאהוב אותו ומחנכת אותו לאהוב ולהעריץ אותו ולקחת ממנו דוגמא ומניחה תמנת פורטראט של רפוחיו על הקבר. רחינו אביו של אריק מגיע ומבקש לדבר עם אסמרלדה והיא שואלת לשלום אריק ורחינו אומר שהוא לא בסדר וזקוק לה. אסמרדלה מבהירה שלא תוכל לאהוב אותו וצריכה ללכת ללוויה. רחינו מסביר לה שאריק מיוסר והוא מודה שהוא קבר את עצמו קודם לאחר מות בנו הצעיר ואחר כך לאחר מות אישתו והיא הראתה לו שיש סיבה לחיות. והוא מבקש שלא תעשה את הטעות שלו ותבוא להיות עם אריק שהוא לא מצפה שתאהב אותו כפי שהוא אוהב אותה. הם רואים את אריק שוב שר ורחינו שמח לחלק ממתקים ופופקורן לאנחל וטוען שתפקיד הסבא לפנק והוא ישמח להכיר בו כנכד אם אסמרלדה תקבל את בנו ואסרלדה לא יודעת מה לענות, אך מסכימה לתת לו להשגיח על אנחל וניגשת לאריק ומספרת שהוא חזר כשהכפר באבל ואריק מודה ששם לב ושואל מי מת ואסמרלדה מספרת שאדם טוב מאוד. אריק מבטיח שוב להשיב לה את החיוך ואסמרלדה אומרת שלא יודעת אם אי פעם תהיה מוכנה ואריק מבהיר שהיא מוכן לחכות שהוא סבלני והיא מטיחה בו שהוא עקשן. אריק מסכים איתה ומבקש ממנה הזדמנות ומשהו בליבו אומר לו שהוא עוד יגרום לה לחייך שוב.
קרלוטה מודה לאמליה על שהשגיחה על הילדים ומספרת שלאורו סיפר שהיא תמיד מצאה משחק בשבילם. אמליה אומרת שאין על מה להודות והן מצטערות שזה נגמר ככה שהן צריכות לבכוא בלוויה.
דומינגה וקווין הולכים ללוויה ומקריו מבקש לחכות לו. מקריו לוקח את תוצאות בדיקת האבהות הכומר מגיע ומטיח במקריו שהוא מעכב אותו כשהוא צריך לעשות מיסה לכבוד הלוויה ומקריו מספר שעשה בדיקת אבהות לקווין והכומר לא מבין מה הבעיה ומקריו מגלה שהתוצאה מוכנה והכומר עדיין לא מבין ומקריו מסביר שלא יודע לקרוא והכומר מטיח בו מה קורה כשלא הולכים לבית הספר ובאופן מפתיע החשדות של מקריו מתעמתים וקווין לא בנו. הכומר שואל מה יעשה אם יספר זאת לקווין ומקריו טוען שלא משנה לו מה כתוב בנייר, הוא אביו של קווין והכומר מחמיא לו ומקריו מבקש מהכומר לשמור על הסוד כי הוא רכלן והכומר זועם ומטיח בו שהוא הרכלן ומקריו מבין שיש לו שוב סוד מדומינגה, אך אין מה לעשות והכומר מסכים איתו. לקראת הטקס דומינגה מחמיאה לקווין וקווין אומר שכך נהגה גם אימו ודומינגה מבהירה שזה אכן יום בו זוכרים את המתים וקווין קורא לדומינגה אימא וזה גורם לה אושר. מקריו והכומר מגיעים ומקריו שואל אם אין חיבוק בשבילו ודומינגה מחבקת אותו והוא מבקש חיבוק מקווין שקורא לו אבא ומחבק אותו.
מונסראט מגיעה עם ילדיה לטקס ורוסריו אומרת למונסראט שהיא יכולה לקחת את הזמן שלה. רוסריו מתייסרת עוד כדי שנשלים עם מותו של אלחנדרו. רוסריו נכנסת עם נכדיה ללוויה וכולם שם, אריק עם אסמרלדה, נדיה, ויקטור וויקטוריה, חוספינה עם דמטריו. והכומר עורך את הטקס עד שמונסראט נכנסת וחולקים לה כבוד כמו לדמות הכי חשובה בטקס. מונסראט נוגעת בארון ופותחת אותו לפרידה ואז מתגלה שזה חוסה לואיס וחוסה לואיס נמצא ליד הים ופוגש את רפוחיו שמספר לו שהוא שומר על אסמרלדה ואנחל ויש להם עוד ארוכה והוא שמח שהם בסדר כי הוא שומר עליהם ויחכה בסבנלות ליום בו שלשותם יתאחדו. חוסה לואיס שואל לאן הוא הולך עכשיו ורפוחיו אומר שלאן שליבו יוביל אותו ואז אנחליקה מופיעה וחוסה לואיס שואל לאן ילכו והיא מספרת שלמקום בו אין רוע ואין דאגות ויש רק אהבת אמת וחוסה לואיס מודה שהיא אהבתו האמיתית ואנחליקה אומרת שהיא יודעת והם עוזבים יחד. מונסראט נפרדת מחוסה לואיס וכולם נפרדים ממנו ואז מופיע אלחנדרו, עם זרוע חבושה, מסתבר שהכדור של פדרו פגע בזרוע ולא בחוזה ומונסראט הולכת עם אלחנדרו ורוסריו נושאת את רומינה ולאורו לידה ככה המשפחה הולכת מאוחדת מהטקס לקראת המילה סוף שמסיימת את הטלנובלה.