החיים שאחרי

[Bad life1]

החיים שאחרי

אז אתמול היה מסיבת סיום 12 שנות לימוד חלפו להם פעם ראשונה שאני בכיתי שנגמר משהו ועוד בית ספר הדסר שהכי שנאתי בעולם...מעכשיו יוצאים לחיים אחרים חדשים עבודה שירות לאומי אחרי זה לימודים ושוב עבודה. אבל בתוך כל זה יש הרבה כאב והרבה לא מודע השכנים בבניין לא מפסיקים להטריד כל אחד בדרכו אחד מנשק אחד נוגע אחד מראה לי דברים שאני לא רוצה לראות ואחד סתם מפלרטט אבל כל אחד עושה משהו שביחד נורא קשה לי עם זה. לא יודעת מה יקרה ביום אחד שיכול להתחיל כיום רגיל ולהיגמר בסיוט נורא אני רואה את זה קורה מתישהו בקרוב. אני אשמה הם אשמים זה לא כל כך משנה בסוף אני נפגעת. נמאס לי להרגיש מגעילה נמאס לי להרגיש לא נעים נמאס לי מהכל ואין לי כח לכל זה התקופה הזאת הורגת אותי...גיליתי שמי שהייתה חברה שלי היא בעצם ילדה צבועה שהולכת למי שאין ביטחון למי שנראה חלש וחסר חברים גם אם זה מישהו שהיא דיברה עליו איתי ואמרה דברים לא יפים גיליתי שאבא שלי לא יקבל אותי אם הוא ידע שאני דו מינית כי הוא ממש נגד זה גיליתי שהמצב הכלכלי לא משהו ונצטרך לקזז בדברים ושאני יצטרך לממן לעצמי את רוב מה שאני רוצה הכל מסתבך לי בזמן האחרון ואין לי כח לכל זה

 

[Yelem תמיכה לנוער]

החיים שאחרי

היי יקרה,
קודם כל - ברכות! לא מובן מאליו שסיימת 12 שנות לימוד...
שמחה לשמוע על ההחלטה לצאת לשירות לאומי. את כבר יודעת איפה תהיי ומה תעשי?
אני מודאגת מאד על מה שאת מספרת שקורה בבניין שלך. נראה לי שאת צריכה להעביר מסר ברור שזה לא מקובל עליך ושאת לא מוכנה להתנהל ככה. חייבת לשמור על עצמך.
שומעת שלא פשוט, אבל שומעת בין מהילים גם דברים טובים שקורים לך. מקווה שתתני להם עוד ועוד מקום.
איתך,
רותם

 

[Bad life1]

זה לא חיים אולי טריגר

אז אחרי מחשבה ארוכה הגעתי להחלטה שהחיים האלה לא שווים שאני יסבול בגללם...אתמול זה היה השיא אמא כמעט הרביצה לי אבא קילל אותי חתכתי ותכננתי להתאבד אבל זה הפסיק באמצע אז עכשיו הכל בסדר אל תדאגו...ביום שלישי השכן ניסה לאנוס אותי ובמזל הוא לא הצליח אז כמו שאתם רואים החיים שלי דבש מקווה שלא הדאגתי אותכם כלכך כי בסך הכל עכשיו זה עבר ואני בסדר