החיים כמצגת שווא.

[ל נ צ ח]

הקדמותיך המטעות מובילות למסקנות כזב

האמת היא האמת שבה הברכה וגם הקללה אמת ש... החיים כשלעצמם כן מעניקים יתרונות לאוחזים בם!!! נותר לחיות מאחר ועם מותנו לא הכל יורד לטמיון אלא לגיהינום. החיים בגוף האדם הם הנס הגדול ביותר עבור כל-הנשמה. כלואים במצגת שווא מבלי לדעת דבר זה אתה ואלה שמאמינים בכך. הטרגדיה שלך היא לא לדעת. אתה לא יודע וזה לא נורא, אין קשה יותר מלדעת את האמת המרה שמהחופש שיש לך בחיים אתה הולך לעבדות-פרך, לעבדות אכזרית לשלם את חובך לחיים בייסורים נוראיים. לייסורי-התופת האיומים והנוראים שם בגיהינום הולך אתה. תדע תדע!!

כולם ידעו את זאת.

וגם שמוח לא ברמת הבערות שלך אך כן ברמה המוארת שלי בהחלט יכול להבין את עצמו. לטוב ולרע וגם לנורא וחוזר-חלילה הגורל שלנו מראש נקבע עבורנו מאז מתמיד וכך לתמיד. אתה יכול לצפות לטוב, אך זכור! לא חתמת שום חוזה שיבטיח לך זה הטוב. ולסיום: החיים וכל השאר בו באלוהים

 

[שרוולים ירוקים]

חיים זה דבר נדיר

ואתה מתעלם מכך שעד מותנו- החיים הם מעל הטמיון. לעוף בלי הזדקקות לכנפיים זה דבר של מה בכך? אתה יודע כי רק מתי מעט של זרעונים זוכים להיוודע אל החיים? חיים זה דבר נדיר החיים במשמעותם הם רק לנוכח היותם סופיים, רק לנוכח הנצח(והמוות שבו). האם זו לא ידיעה מספיק גדולה ? זו הידיעה שנותנת לחיים את ערכם המשמעותי. המוח? לי אין שאיפות מוחיות של מכונה המבינה את עצמה. מדוע לא תסתפק בהבנותיהם וסקרנותם של הנפש והשכל?

 

[דפנונית1]

מסכימה איתך!!

אני בכיתה י"ב ומקצוע הבחירה שלי הוא פילוסופיה... וככל שאני לומדת יותר, השאלה של: מה אנחנו בעצם עושים פה? לשם מה אנחנו עובדים קשה אם בסופו של דבר נמות ולא ישאר כלום" מציקה לי יותר ויותר. אם תמצא את התשובה אשמח לשמוע...

 

[a d i n a]

אם לא מצאת תפסיק לחפש ?

איך אפשר לומר על דבר שאין לו מטרה אם לא מוצאים אותה ?ואולי היא כ"כ מיוחדת רק לך שעלייך למצוא אותה במשך כל חייך . ואולי יש כוונה בכך שלא תדע את יעודך וכך לא תושפע , אלא תעשה באמת מה שליבך ומוחך יאמרו לך . איך אפשר לומר שהחיים לא מעניקים יתרונות ? האם החתול המלטף רגלך אינו יתרון ?? חייו הן יתרון , גורם לך חיוך קל . ואיך אפשר לומר שחייהם של אנשים אחרים אינם יתרון ?.יש אנשים התומכים , עצם קיומם הם יתרון . נכון שלעולם לא נדע את יעודינו רק עד שנמצא אותו . וגם אז לא נדע בבירור. אני מאמינה שכשאדם מת הוא עולה לשמיים ושם מבצעים משפט . אז אם בחיים לא תדע במשפט לאחר המוות כן תדע אם בצעת יעודך במלואו. דבר נוסף , לפי אותה אמונה אדם עולה לשמיים רק כשהוא מסיים את תפקידו בעולם הזה . הכוונה שאין סיכוי שתפספס יעודך {יהיה אשר יהיה}. {יש תינוקות שנפטרו בגיל יומיים , אך זה היה יעודם }.. עוד דבר , יש המאמינים {אם אני לא טועה החסידות} שהעולם הזה הוא באמת עולם שווא והעום האמיתי נמצא בעולם הבא שלאחר המוות . {אבל זה פותח שיחה ענקית חדשה על החיים שלאחר המוות , גיהנום וגן עדן} בקיצור לעניות דעתי , יש מטרה לחיים , קשה לגילוי אכן במוחינו הדל , אבל קיימת ושרירה . וגורלנו לא רק לשתות ולאכול . כי אם זה היה כך כל העולם היה בוהמי ולא מחפש רוחניות .

 

[shnoozi]

נניח...

גם אם אתה צודק, הנה כמה נקודות למחשבה: א. אתה יודע כי אינך יודע... מכאן שהידיעה אפשרית ב. ישנם דברים שהיום אתה יודע, ואתה יודע שבעבר לא ידעת אותם... מכאן שהלמידה אפשרית ג. "מצגת שווא"= ביטוי שמקבל את משמעותו רק אם יש מצגת אמיתית שמולה השווא נתפס כשווא. לצורך כך עליך למצוא את המצגת האמיתית כביכול... ד. זה שלא מצאת לא אומר שלא תמצא ה. אין רע בלהתענג. אולי אבל כדאי לפעמים בחיים קצת לסבול, ולו רק בשביל להיזכר כמה טוב להתענג. ו. האדם הוא החיה היחידה שגוזרת על עצמה סבל מרצון. ז. האדם הוא החיה היחידה שנתפסת ליאוש. ח. היאוש עלול להוביל אדם למותו. ט. אין שום הוכחה שהמוות מוביל ל"מצגת" אמיתית או טובה יותר של המציאות. י. להיפך, יש הרבה סיבות להאמין כי המות הוא ההפך הגמור של המציאות, וסיומה של כל אפשרות ל"מצגת" כפי שאדוני מדבר עליה. יא. אין חזרה מהמוות, עד כמה שידוע לנו (מיליארדי אנשים מתו, אף אחד לא חזר!). יב. בסוף כולם מתים. יג. מכאן שהאפשרויות הגלומות במוות (אם קיימות כאלו) תתאפשרנה לך ולכל אחד אחר ממילא... יד. מכאן שעדיף בינתיים לחפש ולגלות את האפשרויות הגלומות בחיים. טו. חזור ל"א"