החיים הם געגוע.......

[כמוה]

החיים הם געגוע.......

מה יש באהבה הזאת, שכולן מקדשות אותה? מאיפה הצורך, הרצון, הכמעט אובססיה בלהתחבר למישהי? מה זאת האהבה הזאת? את מי אוהבים ולמה? למה מתגעגעים ומה מנסים למצוא בגעגוע? של מי אני? של עצמי? של ההורים שלי, של הבת זוג שלי? של אלהים, של השכינה, של השמש או האדמה? למה אי אפשר לאהוב יותר מחווה אחת? האם אני יכולה להיות נאהבת של יותר מחווה אחת? מי מלמד אותנו על אהבה? מה אנחנו יודעות על אהבה? כשאני לבד, אני לא אוהבת? וגם...מה זה הלבד הזה? מסתובבת רבות בעולם בתחושה של לבד, רוצה להיות חשובה למשהי רוצה להיות משמעותית למישהי, רוצה שתדאג לי, שתחמם לי את האוכל, שתשים בו את התבלינים והריחות אליהם אני כל כך כל כך מתגעגעת...

 

[אתמול בכיתי]

געגוע

אהבה.... הרבה שאלות העלית...הרבה חומר למחשבה.....והאמת שהכתיבה שלך עשתה בי משהו....גרמה לתנועה מחשבתית... אבל את יודעת מה? רק קפצתי להגיד....ש.... אני בעד הלב...פשוט ללכת בדרכיו, לא לנתח יותר מדי (או לפחות לא לפעול מהמקום השכלתני) אצלי לפחות זה לא עובד... אוהבת לאבד את עצמי באהבה...ורק כשהיא נכונה...כשהיא הופכת את הבטן....כשאי אפשר אחרת. אהבה היא המקום היחיד שבו לא מתפשרת.ערך מקודש בעיני. ולעניות דעתי , הדבר הנכון הוא לנהוג בזוגיות בהתאם.... מאחלת לך שתמצאי את המקום להיות בו משמעותית. את האחת שתתבלן לך את החיים בטעמים ... ובעיקר את האחת שבשבילה תיהיי מוכנה לוותר על הכל. ולמרות זאת להישאר את עצמך. זה הכל כך אפשרי והכי לא מובן מאליו. הייתי שמחה לשמוע את התשובות לשאלות שהעלית...... אבל ממקום קצת שונה..... מזוית אחרת, מעלה רגש....זה מתבקש בעיני... אחרי הכל משהו גרם לך לכתוב דווקא את המילים האלו, הספק בטוחות, ספק מרוחקות? ותוהה.... תשובות לכל השאלות.... איה הן,אלו שלך ?

 

[oshkoshi]

אני אענה לך רק על שאלה אחת

"מה יש באהבה הזאת, שכולן מקדשות אותה?" שאלה כל כך גדולה שקטונתי מלענות עליה אבל אני אנסה ממקום של רגש. ממקום של ללכת לאיבוד כמו שכתבה קודמתי. האהבה הזו שכולן מקדשות אותה היא חלק טבוע בנו,באדם,וגם בחווה כהגדרתך. הצורך הזה לאהוב ולהיות נאהב, הצורך והרצון לתת למשהי משהו שהוא שלי, חלק ממני ומהוויתי. הרצון והצורך לקבל את הזוגה ,האהובה להיות חלק ממנה מהוויתה הכח שמקבלים מהאהבה ,מהזוגיות מהביחד ,ועם הכח הזה ניתן לעמוד מול כל דבר שבא נגדך או כל דבר שאיתך. היכולת להיות חזקה והכח שמקבלים מהזוגה היכולת להיות חלשה והכח שמקבלים מהזוגה היכולת והצורך להיות את עצמך במקום כל כך מוכר ואוהב,לדעת שלא משנה מה תעשי ,תגידי, יאהבו אותך בכל מחיר,בכל מצב,בכל דרך. היכולת לראות את עצמך בזוגה שלך,באהבה שלך ללכת לאיבוד איתה ביחד, ולחוד. "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה.." מעניין למה בחר המחבר להשתמש באהבה ביחד עםהגדרה של אש,ומדוע נהרות לא יוכלו לכבות אותה? מדוע לא מספיק דלי מים לכבות אותה? רק נהרות? כי כשאהבה היא אמיתית,נכונה משלבת נתינה,רצון וצורך להיות היא בוערת בך,היא שורפת,ולמרות שהאדם קטן נהרות לא יוכלו לכבות את הרגש הנפלא והעצום הזה. מה אאחל לך? שתההי במקום שהוא שלם בעבורך.

 

[פאמקי]

המון שאלות...

המון בקשות... וכשתהיה לך אהבה, תצלחי להתמודד עם התשובות? כשתביני מה יש בה שאנו מקדשות אותה, מהיכן הצורך, את מי את אוהבת... ומה עם הגעגוע? יהיה לו מקום? או שאולי תברחי גם ממנו? כשתרגישי שם שאת של עצמך, אך גם חלק מליבך (מטאפורית!), שלה, תרשי לזה להתקיים, למסור את ליבך ולדעת שהאדמה לא תישמט מתחת לרגלייך? כשתביני שבזוגיות (זוגיות סטנדרטית), ניתן לאהוב רק חווה אחת, להיות נאהבות רק ע"י חווה אחת... (ונכון, זו הקרבה! וללא ספק, זה דורש מסירות, התמודדות עם קירבה, אינטימיות... בניגוד למה שנדרש מקשר מזדמן) תסכימי? או שאולי תילחמי בזה? "מסתובבת רבות בעולם בתחושה של לבד, רוצה להיות חשובה למשהי רוצה להיות משמעותית למישהי, רוצה שתדאג לי, שתחמם לי את האוכל, שתשים בו את התבלינים והריחות אליהם אני כל כך כל כך מתגעגעת..." וכשבקשותייך אלו יתממשו, תזהי את הנתינה? תסתפקי בה? או שאולי גם אותה תהדפי, וגם שם תבקשי את הלבד? ואת- מסכימה לעצמך לתת, כמו שמצפה ומבקשת לקבל? מישהי חכמה אמרה לי ש"אנו מקבלות גם מהנתינה"... והדגש הוא על ה"גם", זה מה שעושה את ההבדל. טריקי העניין: אם רק נותנים, בשלב כלשהו מרגישים מנוצלים. וכשמקבלים, מקבלים מכל כיוון- גם מהנתינה וגם מהקבלה. ובטוחה שאת נותנת- אך מה? מה שאת רוצה לקבל, או מה שהיא זקוקה לו? מניסיוניי אומר לך, שאכן, אני מקבלת המון מלתת, אך כשאני רק נותנת- מתרוקנת. רק אושר מאחלת לך. מעומק הלב. (מתנצלת אם הרשתי לעצמי לשאול יותר מידי).