עדנה ממוש,
יקירתי, אני יודעת שאמרת שלא נגיד לך``כן, יש גם ימים כאלה`` אז לא אגיד למרות שאני ואת יודעות שזה נכון וכמו שכל דבר בא והולך כך גם השעות, הימים, הגלים, מצבי הרוח וכו`... אני חייבת לומר לך שאת לא גורמת לי לסבול חמודה, וכמו שאתמול אני הייתי בערב דיכאונית, בסופו של דבר קמתי והרגשתי כמו חדשה, אתמול, גם אני לא האמנתי שזה יעבור וישתנה, אבל מה לעשות בסופו של דבר לא רק שהדברים הרעים משתנים, גם הטובים. וזה לא נכון שאת גועל נפש, את אדם טהור, הנפש היא זו שגורמת לנו להרגיש לכלוך, וגם אני מרגישה כל הזמן מלוכלכת ומגעילה, רק שאני צריכה לחשוב ולהזכיר לי כל הזמן, ששום דבר שאני חושבת ואומרת לווא דווקה נכון, הרי הראש שלי מעוות בתקופה זאת, גם לטובה וגם לרעה, אני לא שולטת בתחושות, אני יכולה רק לנסות לעשות דברים שיתנו לי להרגיש אחרת. ואני כאן בישבילך, מוסרת לך המון המון המון נשיקות וחיבוקים לחימום הלב והנשמה היפה שלך. כאן, אני מחזיקה לך את היד, כי לפעמים גם קשה. אז קחי את ידי(אני מוצאת את עצמי אומרת לך, דברים שעזרו לי הבנות הנפלאות שפה, בשבי להתמודד עם תחושת האובדן שהייתה לי.) אך זה תלוי בכמה תתני לי לנסות לעזור ולהרגיע אותך. כי אני מבטיחה באמת לנסות יקירתי. שלך כאן תמיד לנסות לחזק ולעזור, כמה שרק אני יכולה וכמה שרק תתני לי