החיים בארון
היי, פעם ראשונה כאן. אני בן 30 ורציתי לספר לכם על החיים בארון. לא. לא טעיתי בפורום ואינני מדבר על חיים בארון במובן המיני אלא במובן הדתי. כלפי חוץ , כולם מכירים אותי כאדם דתי לכל דבר ועניין. אבל מבפנים וכשאני לבדי , אני חילוני לכל דבר. כמובן שתהליך כזה הוא לא מאתמול להיום . בכל תקופה "השתחררתי" ממנהג או ממצווה נוספת. אתם וודאי מכירים : מתחילים בדברים הקטנים ולאט לאט מרחיבים את הגבולות. בשנים האחרונות , נוספה העובדה הבסיסית כ"כ שפשוט אינני מאמין יותר , במובן של "אמונה". יש לי ביקורת עצומה על החינוך הדתי שמחדיר בך את השינאה ליהדות. לדידם של "הרבנים" , היהדות מקופלת בתוך שאלות טכניות של אסור ומותר (האם מותר לחתוך נייר טואלט בשבת?? נו באמת...) ולא שמים דגש כלל על האמונה הפנימית של האדם. תשאלו בוודאי למה אני לא הולך עד הסוף ומוריד את הכיפה? ניחשתם.מה יגידו ההורים ? חברים ? שכנים ? מה יגידו בעבודה ? אני מרגיש שאני חי חיי שקר גמור. זהו , הייתי צריך למצוא אוזן קשבת כלשהיא , ואני מקווה שמצאתי.(אפשר לדבר שעות ארוכות על החיים בארון מבחינה דתית) אשמח לתגובות, אפשר גם ישירות ל [email protected]
היי, פעם ראשונה כאן. אני בן 30 ורציתי לספר לכם על החיים בארון. לא. לא טעיתי בפורום ואינני מדבר על חיים בארון במובן המיני אלא במובן הדתי. כלפי חוץ , כולם מכירים אותי כאדם דתי לכל דבר ועניין. אבל מבפנים וכשאני לבדי , אני חילוני לכל דבר. כמובן שתהליך כזה הוא לא מאתמול להיום . בכל תקופה "השתחררתי" ממנהג או ממצווה נוספת. אתם וודאי מכירים : מתחילים בדברים הקטנים ולאט לאט מרחיבים את הגבולות. בשנים האחרונות , נוספה העובדה הבסיסית כ"כ שפשוט אינני מאמין יותר , במובן של "אמונה". יש לי ביקורת עצומה על החינוך הדתי שמחדיר בך את השינאה ליהדות. לדידם של "הרבנים" , היהדות מקופלת בתוך שאלות טכניות של אסור ומותר (האם מותר לחתוך נייר טואלט בשבת?? נו באמת...) ולא שמים דגש כלל על האמונה הפנימית של האדם. תשאלו בוודאי למה אני לא הולך עד הסוף ומוריד את הכיפה? ניחשתם.מה יגידו ההורים ? חברים ? שכנים ? מה יגידו בעבודה ? אני מרגיש שאני חי חיי שקר גמור. זהו , הייתי צריך למצוא אוזן קשבת כלשהיא , ואני מקווה שמצאתי.(אפשר לדבר שעות ארוכות על החיים בארון מבחינה דתית) אשמח לתגובות, אפשר גם ישירות ל [email protected]
