../images/Emo6.gif טוף... נראה... זה הלך ככה...
בהתחלה ראיתי את השאלה. לא ידיים ולא רגליים. "נו, אין מצב להבין או לפתור...
טוב, עזבתי ת'שאלה, ויתרתי, ופניתי לעשות בכלל דברים אחרים. חזרתי. ראיתי שלא רק אני לא יודעת מה לעשות עם השאלה
אז הדפסתי לי אותה. עפרון ביד אחת ובעיקר המחק - זה הדבר החשוב (בגללך כל השולחן מלא בשבבי מחק
). התחלתי לרשום מספרים. כמובן, שלא הלך. שמתי בצד. פרשתי
המממ... בכל זאת החידה קראה לי לשוב. הטרידה את מחשבותיי. הדפסתי מחדש. "שכחתי" את כל מה שניסיתי קודם והתחלתי משהו אחר לגמרי. יייישששש!!!!!!! מה פתאום, איך? כמה? למה מה קרה?
WRONG!!!! נראה לכם שהלך לי
אין מצב. קיללתי שלא היה רשום בשורה שם למעלה 44. למה לא 44? זה מה יצא לי... זה היה מתאים להכל. כל השורות האחרות היו מדוייקות, ורק זאת, מישהו רשם שם "בטעות" איזה מספר אחר. עכשיו כבר ממש לא האמנתי שאפשר לפתור...
טוב, ככה זה היה, אבל כנראה שאיזה תהליך של עיבוד פנימי קרה לו בינתיים ובפעם הבאה שניגשתי לשאלה, זה עבד. בכללי, כנראה, סתם עניין של סבלנות... אבל, האמת, אני חושבת שבשאלות כאלה רצוי להתחיל מהשרשרות הארוכות (של השביעיות והשמיניות) שיכולות לחסום אזורים ולתחום את המטריצה באופנים שונים; וגם - בקטע של הסכומים צריך להיות איזה היגיון. למשל, בשאלה הזו, אפשר לראות שאי אפשר לשים יותר מידי שמיניות בשורה אחת שהסכום הכולל שלה 35. טוב, לא חושבת שאמרתי פה משהו מיוחד שמישהו לא היה יכול לחשוב עליו. בעקרון, אפשר לראות באלו צורות נחסמים אזורים שאי אפשר להמשיך איתם הלאה; אז צריך לשחק עם זה בהרבה סבלנות ולנסות
. זה כל מה שאני יכולה לומר, כי אני לא זוכרת סוג כזה של חידות מימי העבר
, וממש אין לי איזו שיטה...