החטא ועונשו
- פותח הנושא frustrated
- פורסם בתאריך
אוקיי, אני ארגע
האמת, כבר כתבתי לך חצי הודעה על זה שאם כבר חייבים לקרוא אז חשוב לקרוא הכל, ולא להתפשר כי זה חלק מההנאה בספרות לטעום כמו שצריך. ואז נזכרתי לבושתי, על כמה י"ד ברקוביצ'ים, ברנרים (אוי אוי שכול וכשלון באמת גרם לי לתחושה הזו) ומנדלה מוכר ספרימים וויתרתי וקראתי רק כמה עמודים כדי להבין את הרוח הכללית. אכן כשמשעמם משעמם ועל טעם ועל ריח וכו'. חוזרת בי. אבל זה באמת חלק מהפספוס בתוכנית הלימודים לספורת בתיכון, דוחפים לך בכוח דברים בזמן ובמקום הלא נכון. הדמות של דוסטו עלולה לצאת נוירוטית בדרכה שלה, לא? נ.ב חשבתי שאת רק מתרגמת...
האמת, כבר כתבתי לך חצי הודעה על זה שאם כבר חייבים לקרוא אז חשוב לקרוא הכל, ולא להתפשר כי זה חלק מההנאה בספרות לטעום כמו שצריך. ואז נזכרתי לבושתי, על כמה י"ד ברקוביצ'ים, ברנרים (אוי אוי שכול וכשלון באמת גרם לי לתחושה הזו) ומנדלה מוכר ספרימים וויתרתי וקראתי רק כמה עמודים כדי להבין את הרוח הכללית. אכן כשמשעמם משעמם ועל טעם ועל ריח וכו'. חוזרת בי. אבל זה באמת חלק מהפספוס בתוכנית הלימודים לספורת בתיכון, דוחפים לך בכוח דברים בזמן ובמקום הלא נכון. הדמות של דוסטו עלולה לצאת נוירוטית בדרכה שלה, לא? נ.ב חשבתי שאת רק מתרגמת...
אני עברתי את שלב ה"חייבים".
אני קוראת כי אני רוצה. יש מאסה ענקית של ספרים בימינו, שאני לא אוכל לגמור לקרוא גם אם אחיה מאתים שנה, לא אעשה כלום חוץ מלקרוא, ולא ידפיסו יותר ספרים חדשים עד שאמות. אז למה לנסות בכלל? למה לא להתמקד במה שאני יודעת שמעניין אותי? (עם חריגות נסיוניות קצרות פה ושם, ובדיוק ככה קראתי את "חמסין וציפורים משוגעות" בגלל ההמלצות הכל-כך חוזרות ונשנות של אותו דוסטו...) שלא לדבר על זה שהז'אנר החביב עלי - מדע בדיוני - הוא באמת מאד מאד עשיר, ואפשר למצוא בו את כל הסגנונות הספרותיים והרעיונות הספרותיים, פחות או יותר. לא חסרים שם שכול וכשלון... ולגבי זה שחשבת שאני רק מתרגמת: אם אתחיל לספור את כל העיסוקים שלי, לא נצא מזה. מספיק אם אומר שיש ברקורד שלי תואר ראשון וכמעט דוקטורט בפסיכולוגיה (שנקטע בגלל מחלה) פלוס לימודים בביולוגיה, פילוסופיה, שפות ועוד כמה שטויות, כמה שנים (וכמה תעודות) ברפואה משלימה, עבר כמדריכת מחשבים, והווה כמתרגמת, עורכת כתב עת וכותבת, כולל ספר אחד (מדע בדיוני, הכל). ואפשר להוסיף לזה עוד כמה דברים קטנים בדרך, אבל נעזוב זה... התמונה הכללית הזאת מדויקת יותר? לא, לא בהכרח. אבל אותי היא משעשעת.
אני קוראת כי אני רוצה. יש מאסה ענקית של ספרים בימינו, שאני לא אוכל לגמור לקרוא גם אם אחיה מאתים שנה, לא אעשה כלום חוץ מלקרוא, ולא ידפיסו יותר ספרים חדשים עד שאמות. אז למה לנסות בכלל? למה לא להתמקד במה שאני יודעת שמעניין אותי? (עם חריגות נסיוניות קצרות פה ושם, ובדיוק ככה קראתי את "חמסין וציפורים משוגעות" בגלל ההמלצות הכל-כך חוזרות ונשנות של אותו דוסטו...) שלא לדבר על זה שהז'אנר החביב עלי - מדע בדיוני - הוא באמת מאד מאד עשיר, ואפשר למצוא בו את כל הסגנונות הספרותיים והרעיונות הספרותיים, פחות או יותר. לא חסרים שם שכול וכשלון... ולגבי זה שחשבת שאני רק מתרגמת: אם אתחיל לספור את כל העיסוקים שלי, לא נצא מזה. מספיק אם אומר שיש ברקורד שלי תואר ראשון וכמעט דוקטורט בפסיכולוגיה (שנקטע בגלל מחלה) פלוס לימודים בביולוגיה, פילוסופיה, שפות ועוד כמה שטויות, כמה שנים (וכמה תעודות) ברפואה משלימה, עבר כמדריכת מחשבים, והווה כמתרגמת, עורכת כתב עת וכותבת, כולל ספר אחד (מדע בדיוני, הכל). ואפשר להוסיף לזה עוד כמה דברים קטנים בדרך, אבל נעזוב זה... התמונה הכללית הזאת מדויקת יותר? לא, לא בהכרח. אבל אותי היא משעשעת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.