החטא והשופטת בכנרת

אלי ו.

New member
החטא והשופטת בכנרת

לפני ימים ספורים יצאנו בחברה בה אני עובד ליום כיף. אחת התחנות הראשונות היתה השתטחות על קברי המושבה כנרת, ממה שהבנתי מדובר במקבילה החילונית למנהג של יהודים מסורתיים להשתטח על קברי צדיקים רק בלי הצדיקים. זה היה הביקור הראשון שלי בבית הקברות של כנרת וזו היתה חוויה קצת שונה שגרמה לי פלאשבקים חזקים ל"רומן רוסי". על המצבות אפשר לראות סיפורי מות שונים מאשר בבתי קברות "רגילים", את שלושת הצעירות שמתו בשריפה בהאחזות השומר בטבריה, החלוץ שנהרג מבעיטת פירדה, או זה שנהרג בתאונת זיפזיף בכנרת. לפי המציבות רבים מהז"לים מצאו מותם בהתאבדות דבר שמאיר אור קצת שונה על חיי החלוצים הצעירים מהעליה השניה. מספר קברים מספרים סיפורי רומנים ומשולשים רומנטיים שלא נפרדו גם לאחר המוות וכמובן את קברי התימנים בפאתי בית הקברות גל עד לנבלה שנעשתה שם. כשהגענו לבית הקברות מצאנו שם עוד מספר קבוצות מטיילים, חלקם עלו לקברה של רחל המשוררת, חלקם לקברה הטרי יחסית של נעמי שמר. ליד קברה של רחל המשוררת התישבה חבורת נערים עם גיטרה והחלו לשיר ברוך את "פגישה לאין קץ" של אלתרמן, שיר יפה כשלעצמו אבל לא יכולתי שלא לחייך ולהזכר במורה יעקב פינס מרומן רוסי שנעלב מביאליק ובתגובה לקח את הילדים ללמוד שירי טשרניחובסקי על הגלבוע.
 
אנחנו היינו שם בשנה שעברה

מיותר לציין שהציניקנים בהחלט לא השתטחו על הקברות, ושונא בתי קברות כמוני, בכלל לא נכנס פנימה. [אבל זה אני
] לענין הנבלה ביהודי תימן שנעשתה שם [יש לנו בצוות מורה צאצאית ישירה לסיפור הקשה ההוא] , היינו בסיור בנווה צדק והתחלנו אותו בהבסר מלומד [ומשעמם ] של קירות המוזיאקה במגדל שלום. בין היתר המדריכה דיברה על עליית התימנים "אעלה בתמר" וכך אמרה: שמשום מה נעלמה מספרי ההיסטוריה. כמובן שהתעצבנתי והערתי בקולי הדידקטי להפליא: משום מה זה המשך של אי אמירת האמת. זה פשוט נמחק על ידי ההיסטוריונים האשכנזיים והציוניים כדי ליצר את הנרטיב, האתוס והמיתוס של העברי החדש, הציוני. התימנים לא "נכנסו" טוב לתמונה הזו. פחחחחח ואני בטוח שחברנו תמו"ש ירחיב בנושא, לו ירצה. אניא מביא שלושה קישורים ל-מה שמצאתי בגוגל. שים לם לנפח המועט של התיחסות לעלייה זו. קובץ מט"ח סקירה
 
יש לי משם כמובן צילומים מופלאים

עכשיו כבר מותר להאנח אנחת הקלה ולספר כי הצלחתי להציל את כל הצילומים הרבים בקרוס מחשבי זצ"ל. הם נמצאים כרגע בתהליך גיבוי ממחשבי המת למחשב אחר, וכאשר יגיע החדש והם יחזרו אליו, אראה לכם אותם. עליית יהודי תימן לא נמחקה אלא מהספרים שקוראת המדריכה הזו. בבית אבי שהיה "תימני של כבוד" יש ספרים רבים שקיבל המתעדיםבפרטי פרטים את העליה הזו, ואת היחס המשפיל והגזעני שקיבלו היהודים. ידידתי מיכל גיל בתו של המשורר שלמה טנאי ערכה ועורכת ספרים רבים בנושא זה
 
על ניצול העובדים התימני קראו ותתרגזו

מתוךהספר "מחלוקת בציון" שנכתב על ידי נעים גלעדי המנוח. גלעדי היה איש שמאל קיצוני, אנטי ציוני, שירד מהארץ. ספרו פורסם לראשונה בערבית, בקהיר. גלעדי רואה עצמו ואת כל יהודי המזרח כ"ערבים יהודים" ואת יהדות המזרח כקרבן של הציונות, כמו הפלשתינים. הספר תורגם לאנגלית וממנה לעברית. קיבלתי רשות בכתב לפרסם הספר באינטרנט, אולם הפרסום הוסר משם עקב ויכוחים על התרגום , שנאסר עלי לשנותו, כאשר בעיני היה מביש. בכל מקרה - קראו ותהנו. הדגשים במאמר ירגיזו אתכם אולי, אבל לצערנו,העובדות רובן ככולן נכונות:
 

Hadas B

New member
הנה,בבקשה

ברוך הבא לאופיס 2007. באפשרויות אפשר להגדיר לשמור קבצים DOC-כברירת מחדל.
 

טופז2

New member
כי

"כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה: רְשָׁפֶיהָ--רִשְׁפֵּי, אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה. ז מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת, לֹא יִשְׁטְפוּהָ; " ו..אפשר ללמוד אבל אי אפשר לחוות = ממש לקלוט עם אילו קשיים התמודדו החלוצים, כיצד ניהלו את חייהם ולאילו וויתורים גדולים הם היו מחויבים באורח חיים זה. לא ידעתי ושיערתי שהיו התאבדויות רבות אצלם. זה בודאי לא רק האקלים, והמחלות, והבדידות, והתנגדות הערבים שלא צפו אותה, גם התאמת הסוציאליזם למציאות הארצישראלית.. אמרו להם "בואו הפריחו את השממה" והמציאות טפחה קשות על פניהם
 
בלי הצדיקים ובלי ההשטתחות ../images/Emo141.gif

אבל חוץ מזה, ההקבלה באמת מושלמת. אגב, "פגישה לאין קץ" הולחן ע"י נעמי שמר, כך שהקישור לא לגמרי מופרך.
 
מופרך מופרך.

כמעט מזכיר את הפרסומת שהיתה לפני יותר מעשר שנים של סריגמיש "מהה מהה מאה אחוז כותנה" (עם תמונה של כבשה).
 

אלי ו.

New member
צר עולם האסוציאציות שלי כעולם נמלה

את רואה איך אפשר להתיחס בכבוד למשוררים ולא לצטט אחרים כשעוסקים בהם?
 

meitush123

New member
להשתטח?

זה סתם מקום מעניין לספר בו סיפורים על העלייה השנייה (אגב רומן רוסי). אחותי אפילו היתה מדריכה שם סיורים. אבל מי משתטח על הקברים? אני לא נתקלתי בתופעה (המטופשת משהו לטעמי כמו כל תופעת ההשתטחות על קברים)
 

diday

Member
השתטחות? אולי

בתקופה רחוקה, כשעדיין לא היה כביש סביב הכנרת, אמצעי התחבורה העיקרי היה האוטובוס ובצאת החגים לא היה פקק אחד ארוך בין עפולה לת"א, יצאנו, חבורה של בני (ובנות) 17 לכמה ימי כנרת. לנו על שפת האגם לא הרחק מאותו בית קברות. היה מרגש לראות את המקום המטופח, לקרוא את השמות על הקברים ולגלות שהשמות אומרים לנו משהו. אותם קברי המתים עוררו את הלימודים בבית הספר לחיים, הפכו אותם למשהו מוחשי יותר. לעתים אני חווה הרגשה דומה בטיולים במקומות נידחים במקומי ומגלה באמצע שום מקום בית קברות יהודי.
 

טופז2

New member
על הקברים אני מבינה

הם פרטו את סיפור חייהם של החלוצים, נכון?
 
אוי, מצחיק

רק עכשיו שמתי לב שההודעה נכתבה על ידיך, אלי ו. מאחר שמדובר על טיול, אתמול כשקראתי, היה לי ברור שזו הודעה של תמוש.
 

שרוֹן

New member
לגבי ההתאבדויות שציינת

אני מדמיינת נוער שעוזב הכל, הורים משפחה, חברים לעיתים נוחות כלכלית, ונוסע לארץ עזובה, יבשה וחמה. הם חייבים להיות קצת, מעט פסיכים. אידיאליסטים, אבל מהזן הפסיכי. פסכיות שהיא ברובה חיובית (כי אני לא רוצה ללכלך על חלוצי ארצי), אבל חלק כנראה לא היו מאוד יציבים בנפשם. את היציבות הביאו העליות המאוחרות והנינוחות יותר. אני מקווה שהובנתי בדרכי העקלקלה. תמיד אני מנסה לחשוב, מי היום החלוצים הארכיטיפיים של פעם (מבחינת חומר אנושי- או שבגלל שהתנאים השתנו ההגדרות השתנו איתם), האם אלה נערי הגבעות או נערי הכיכר? מג'נוני חברון או יזמים עסקיים בתפן?
 
למעלה