קצת ביאורים - במטרה לעזור למיקי.
שמתי לב שמיקי חוזרת על עצמה כבר כמה פעמים, אז אנסה להסביר זאת חד וחלק: במערך התחבורה הציבורית של ישראל ישנה רכבת ישראל, וחברות האוטובוסים השונות. ההחלטה הגורפת של חברות האוטובוסים היא עבודה עפ"י קודים. מה זה אומר קודים? זה אומר שנהג אוטובוס לא ממציא מחיר. יש מחירים קבועים לכל נסיעות, ומהחירים הללו נקבעים לפי סיבות שונות: מרחק, חציית גבול יעורני ועוד סיבות דומות. למשל: ההחלטה של אגד היא שנסיעות בתוך תל-אביב עולות 5.30 ש"ח. לעומת זאת, אם נאי לוקחת קו של אגד מראשל"צ לתל-אביב, הקוד הוא שונה כי אני חוצה עיר ונוסתע יותר ק"מ. לפיכך גם המחיר משתנה, והופך ל - 8.50 ש"ח. הקוד של חברות האוטובוסים, אשר מיועד לנסיעות פנים-עירוניות, הוא קוד מספר 82. ל
משחק הקודים אחראית בעיקר "אגד" כי בעצם כמעט כל המונופול של התחבורה הציבורית ברחבי הארץ שייך לה. למה "דן" לא משתתפת בעניין? כי נסיעה ב"דן" בכל מקרה לא תעלה על 8 ש"ח לעולם, כי זו חברה איזורית, שפועלת בחבל ארץ מסויים. לכן עם כרטיס שירות לאומי אי אפשר לנסוע ב"דן". ולמה זה? לפי תקנון משרד התחבורה, כרטיס נסיעות מכל סוג פרט לחוגר (לדוגמא -- כרטיס אגד, כרטיס שירות לאומי וכו') מתחיל לתפוס נסיעות החל מקוד מספר 5. המחיר של הקוד הזה הוא 9.80 ש"ח. בדיוק מסיבה זו, נסיעות שמתנדבי שירות לאומי צריכים לעשות בתוך העיר, למשל, לא נתפסות בכרטיס, וצריך לשלם כסף. לכן מקבלים החזרים על נסיעות אלה בסוף חדש. דרך אגב, אין מדובר רק בנסיעות פנים-עירוניות. אני, למשל, גרה בחיפה ומשרתת בעתלית. האוטובוס הוא אמנם בין-עירוני, אבל המרחק מחיפה לעתלית אינו גדול דיו כדי שהמחיר יהיה של קוד 5. המחיר בקו הזה הוא של קוד 3 (7.60 ש"ח), ולכן אני צריכה לשלם על הנסיעות. לקו הזה אין כרטיס חופשי-חודשי כי הוא לא נחשב קו פנימי, ולכן אני צריכה לקנות כרטיסיות. בסוף החודש אני מקבלת החזרים, כי זו נסיעה מטעם השירות. אני מעבירה את כל הכרטיסיות המשומשות שלי לרכזת, בסוף כל חודש. יחד עם הכרטיסיות, יש גם כרטיסי אוטובוס בודדים, כיוון שלפעמים אין לי ברירה אלא לקחת אוטובוס לדירה, ואין לי חופשי-חודשי כי אין טעם לשלם 200 ש"ח כשאני משרתת מחוץ לעיר. אני בספק רציני אם מחזירים נסיעות על מוניות שיחרות, הרי אפילו קבלות לא מקבלים במונית שירות, איך ניתן להוכיח שהייתה לך נסיעה? כנאמר מעלה,
משחק הקודים נכון רק לגבי מערך האוטובוסים במדינה, אגד לרוב (החברה השולטת). בהיותה של רכבת ישראל לא שייכת לכבישי הארץ, יש לה מערך שונה לחלוטין והיא פועלת כמערך תחבורה אוטונומי בפני עצמה. מה זה אומר? שמשרד התחבורה ורכבת ישראל קבעו יחד שנסיעות ברכבת הן חינם לכל מקום, גם בתוך ת"א או בתוך חיפה, כשהמחיר הוא 5.50 ש"ח. לפיכך, בני שירות שמשרתים בתוך העיר וגרים בבית, בדרך כלל לא מקבלים בול נסיעות, כי הבול עולה כסף והם בכל מקרה לא נוסעים רחוק במסגרת השירות שלהם. ברכבות, לעומת זאת, הם יכולים לנסוע חופשי, וכך גם לעבור בדיקה בטחונית בלי לפתוח את התיק (לוקסוס). יש עוד שאלות? נראה לי שבעצם סיבכתי את העניין, אבל מילא... - נעמה. יש עוד שאלות?
