החזרה ללימודים

[בדוי זה אחלה כינוי]

החזרה ללימודים

זהו.
אני עולה לכיתה י״ב ועוד רגע נגמר החופש.
נגמרו חודשיים של אושר ושחרור שבהם נזכרתי איך מרגיש אדם שלא צריך להתמודד עם פחד מסיטואציות חברתיות, ושכחתי מהילדים שבכיתה ומהמורים ומאנשים בכלל..
עוד מעט תתחיל שנה חדשה שבה עוד פעם אני אשב לבד בימים ואבכה בלילות... עוד פעם אני אצטרך לסבול את המחשבה שכולם שונאים אותי ומרכלים עליי... עוד שנה שבה כל יום אני אהיה יותר בטוחה בעובדה שאני כשלון, שאני מכוערת, שאני טפשה וכולם יכולים לראות את זה עליי...
ואולי לא? אולי השנה אני אשתנה? הלוואי... רק חבל שזו פעם שישית שאני בחופש הגדול ואני בטוחה שבשנה הבאה אני אהיה כמו כולם... חמש פעמים טעיתי והמצב רק התדרדר, מה יהיה השנה?

 

[Lichy87]

שלום בדוי

באמת נשמע קשה לחזור שוב להתמודדות היומיומית הזו, לא רק עם הבדידות אלא בעיקר עם אותן מחשבות קשות שאת מתארת.
יכול להיות שחוויה חיובית במסגרת חיצונית עם בני גילך יכולה לתרום למצב הרוח ולהערכה העצמית שלך.
אני יכולה להמליץ על רקפת, זו עמותה לבני נוער שמתמודדים עם ביישנות וחרדה חברתית שמקיימת קבוצות חברתיות לתלמידי חטיבה ותיכון ומה שעושים שם זה גם תרגול של סיטואציות חברתיות שלא כ"כ רגילים להתמודד איתן ביומיום, כמו סמול טוק, דיבור מול קבוצה וכד', וגם יש שם הפעלות ומשחקים שמתאגרים את אותו קושי. בעקבות זאת גם נוצרים קשרים חברתיים.