עידכונים
קודם כל תודה לכן אתן ממש מקור התמיכה העיקרי שלי. למי ששאלה אימי קבורה בגבעת שאול בירושלים, ואני הלכתי עם אבא שלי ואחי לבחור מצבה. דבר ראשון כשהגענו הרגשתי לא שייכת והסתכלתי על המצבות האחרות, (אחותי הגיע שעה לפני כולם ופשוט עמדה ובכתה שם). אח"כ הסתכלתי על המצבה של אמא שלי ומרגע לרגע היא נראתה לי המצבה הכי מכוערת והכי מגעילה שראיתי ממש שנאתי אותה. ואז באמצע התפילה שאבא שלי אמר לה שהינה כולנו באנו כמו בכל יום שישי אבל היא לא בישלה לנו, התחלתי לבכות ולצעוק שאני רוצה את אמא שלי ושיוציאו אותה מהקבר המגעיל הזה. (גם עכשיו אני יושבת ולא מפסיקה לבכות וכל הזמן יש לי מחשבה אחת בראש איך אני מחזירה אותה. אני שונאת את בית הקברות הזה שונאת את זה שאמא שלי שם, ושונאת שכל מיני אנשים שיש להם אמא אומרים לי שהם מבינים אותי.