החורף מתקרב
בחוץ שררה צינת חורף שחדרה עמוק אל תוך העצמות.
נכנסתי בצעדים מהירים אל תוך רכבו והוא הדליק את האור כדי להביט בי.
הובכתי.
"אפשר חיבוק ?" שאל
"כדאי" אמרתי ונצמדתי אליו.
החיבוק היה חם ומרגיע, כפות ידיו הגדולות והבטוחות שטיילו על גבי נתנו לי תחושה נעימה ומרטיטה גם יחד. פניו שנחו בשקע של כתפי החלו לשוטט על צאוורי ונשימותיו החמות צמררו את עורי.
נאנחתי
"אוח" הוא אמר "אני כל כך אוהב לשמוע אותך נאנחת"
צחקקתי ושחררתי את ראשי כשהוא פילס את דרכו אל תנוך האוזן שלי וצמרר את כל עורי.
הלשון שלו חדרה אל תוך אוזניי וגופי החל להתפתל.
"התגעגעתי למגע שלך" אמרתי
"חיכיתי לגעת בך, להריח אותך, לטעום אותך" אמר ופיו נשק לשפתיי. לשונו השובבה חקרה את פי ומצצה את שפתיי ברוך. שפתיו הבשרניות היו מתוקות מתמיד ועדינות מתמיד.
"תגלי לי כמה התגעגעת אליי ?" אמר כשהתנתק משפתיי והביט אל תוך עיניי.
"יותר ממה שאתה חושב" אמרתי והנחתי את אצבעי על שפתיו.
"זה הכול ?" שאל
"שובב שכמוך" צחקתי "אתה רוצה שאני אראה לך ולא שאגיד לך"
הוא חייך.
"תעסה לי קצת את הצוואר" ביקשתי בקול ממותק וסובבתי את הגב אליו. כשידיו נגעו בצווארי עברה צמרמורת נעימה בכל גופי. אצבעותיו ארוכות ומיומנות, מלטפות ומעסות גם יחד.
"אוחחח" נאנחתי בלי סוף והיה נדמה לי שאני שומעת את נשימותיו קרובות אליי יותר ויותר ... עד שהרגשתי את שפתיו על צווארי. יד אחת שלו החלה מפלסת דרכה אל המחשוף שלי ומחפשת אחר הפטמה הזקורה מהמגע וזאת בזמן שאני נשענת לאחור, מסיתה את ראשי לצד כדי לחפש את שפתיו ואני נשענת אליו מחכה שיעשה בי כרצונו.
הנשיקה ארוכה ומלאת תשוקה, אצבעותיו ממוללות את פטמותיי עד שהתנוחה מתחילה להיות לי קשה ואני משחררת את ידיו ומסתובבת אליו.
הוא רוכן מעליי ומוריד את משענת הכסא בעדינות, כשהוא עוצר בידו השנייה את מהירות נפילת הכסא ואז מוריד את שלו ...
"עכשיו אני מבין כמה התגעגעתי" לוחש לי
"אם לא היינו נפגשים היום, הייתי מתחרפנת" אני מחזירה ונצמדת לנשיקה.
אצבעותיי חודרות מתחת לחולצתו הדקה, גופו חם וחלק וכשאני נוגעת בחזהו, פטמותיו זקורות ונעימות והוא נאנח מהנאה.
אני מרגישה צורך להתנפל עליו ולהוריד ממנו את החולצה, להתיישב עליו ולהתחכך בגופו המדהים ... באותו רגע אני זורקת מבט ומציצה על השעון המואר שיש לו ברכב, השעה כבר חמש ארבעים וחמש והזמן נורא קצר לי, עצב גדול נופל עליי ואנחות העינוג הופכות ליללות קטנות של "אוף נגמר הזמן" ו.. "אני לא רוצה ללכת" אני מתחילה לנשק אותו נשיקות קטנות ומהירות כדי להספיק כמה שיותר ... ונוגעת בעורו בטירוף כדי לא לפספס שום פיסת עור ... מכניסה את אצבעותיי אל תוך שיערו ומקווה לאגור קצת מריח גופו בכפות ידיי כדי שילוו אותי כל הדרך בחזרה הביתה כשהוא לוחש לי באוזנייה כמה שהוא מחכה לפגישה הבאה שלנו שבה לא נמהר כל אחד לדרכו ...
בחוץ שררה צינת חורף שחדרה עמוק אל תוך העצמות.
נכנסתי בצעדים מהירים אל תוך רכבו והוא הדליק את האור כדי להביט בי.
הובכתי.
"אפשר חיבוק ?" שאל
"כדאי" אמרתי ונצמדתי אליו.
החיבוק היה חם ומרגיע, כפות ידיו הגדולות והבטוחות שטיילו על גבי נתנו לי תחושה נעימה ומרטיטה גם יחד. פניו שנחו בשקע של כתפי החלו לשוטט על צאוורי ונשימותיו החמות צמררו את עורי.
נאנחתי
"אוח" הוא אמר "אני כל כך אוהב לשמוע אותך נאנחת"
צחקקתי ושחררתי את ראשי כשהוא פילס את דרכו אל תנוך האוזן שלי וצמרר את כל עורי.
הלשון שלו חדרה אל תוך אוזניי וגופי החל להתפתל.
"התגעגעתי למגע שלך" אמרתי
"חיכיתי לגעת בך, להריח אותך, לטעום אותך" אמר ופיו נשק לשפתיי. לשונו השובבה חקרה את פי ומצצה את שפתיי ברוך. שפתיו הבשרניות היו מתוקות מתמיד ועדינות מתמיד.
"תגלי לי כמה התגעגעת אליי ?" אמר כשהתנתק משפתיי והביט אל תוך עיניי.
"יותר ממה שאתה חושב" אמרתי והנחתי את אצבעי על שפתיו.
"זה הכול ?" שאל
"שובב שכמוך" צחקתי "אתה רוצה שאני אראה לך ולא שאגיד לך"
הוא חייך.
"תעסה לי קצת את הצוואר" ביקשתי בקול ממותק וסובבתי את הגב אליו. כשידיו נגעו בצווארי עברה צמרמורת נעימה בכל גופי. אצבעותיו ארוכות ומיומנות, מלטפות ומעסות גם יחד.
"אוחחח" נאנחתי בלי סוף והיה נדמה לי שאני שומעת את נשימותיו קרובות אליי יותר ויותר ... עד שהרגשתי את שפתיו על צווארי. יד אחת שלו החלה מפלסת דרכה אל המחשוף שלי ומחפשת אחר הפטמה הזקורה מהמגע וזאת בזמן שאני נשענת לאחור, מסיתה את ראשי לצד כדי לחפש את שפתיו ואני נשענת אליו מחכה שיעשה בי כרצונו.
הנשיקה ארוכה ומלאת תשוקה, אצבעותיו ממוללות את פטמותיי עד שהתנוחה מתחילה להיות לי קשה ואני משחררת את ידיו ומסתובבת אליו.
הוא רוכן מעליי ומוריד את משענת הכסא בעדינות, כשהוא עוצר בידו השנייה את מהירות נפילת הכסא ואז מוריד את שלו ...
"עכשיו אני מבין כמה התגעגעתי" לוחש לי
"אם לא היינו נפגשים היום, הייתי מתחרפנת" אני מחזירה ונצמדת לנשיקה.
אצבעותיי חודרות מתחת לחולצתו הדקה, גופו חם וחלק וכשאני נוגעת בחזהו, פטמותיו זקורות ונעימות והוא נאנח מהנאה.
אני מרגישה צורך להתנפל עליו ולהוריד ממנו את החולצה, להתיישב עליו ולהתחכך בגופו המדהים ... באותו רגע אני זורקת מבט ומציצה על השעון המואר שיש לו ברכב, השעה כבר חמש ארבעים וחמש והזמן נורא קצר לי, עצב גדול נופל עליי ואנחות העינוג הופכות ליללות קטנות של "אוף נגמר הזמן" ו.. "אני לא רוצה ללכת" אני מתחילה לנשק אותו נשיקות קטנות ומהירות כדי להספיק כמה שיותר ... ונוגעת בעורו בטירוף כדי לא לפספס שום פיסת עור ... מכניסה את אצבעותיי אל תוך שיערו ומקווה לאגור קצת מריח גופו בכפות ידיי כדי שילוו אותי כל הדרך בחזרה הביתה כשהוא לוחש לי באוזנייה כמה שהוא מחכה לפגישה הבאה שלנו שבה לא נמהר כל אחד לדרכו ...
