אף פעם לא חשבתי שאני אתגעגע לשמש ככה. זה החורף הראשון שלנו כאן והשמש המסכנה הזו שמבצבצת לרגעים ושוב נעלמת. כ"כ חסרה לי. אני כ"כ שמחה שהיא חוזרת. עכשיו אני מבינה על מה הביטלס מדברים...
השנה הראשונה באמת מצטיינת בחסך באופן מובהק. בשנה השניה התרגלנו וגם נכנסנו להשקפת החיים האירופאית- בקיץ נוסעים למקום ממש חם ושמשי וצוברים שמש בעצמות הזקנות שלנו
לא סתם הוא בחתימה שלי. שמתי לב שאני יותר מעריכה אור שמש מלפני שגרתי בנורבגיה. אני משתזפת כמו חתול כשיש מקומות שמשיים בבית. והיידי צודקת, אחרי החורף הראשון מתרגלים (לומרות שכאן לדעתי אין הבדל בין העונות והשמש, רק שבחורף היא לא מחממת).