החוצה מההזדהות

החוצה מההזדהות

הודעה זו תגשים את מטרתה הקטנה באם תיווצר בנו יותר עבודה.
הודעה זו תגשים את מטרתה הגדולה באם ננוע בעזרת העבודה שהיא תוליד, בתוך מצולות ההזדהות, אפילו מטר אחד כלפי מעלה.

ברצוני להפנות את תשומת לבנו להודעה זו שכתב שנטידווה, אשר לנוחותנו אעתיק לכאן את רובה:

"יש דרך פשוטה מאוד מאוד להסביר איך מטפחים אי הזדהות:

קודם, לומדים לזהות מצב מנטאלי ורגשי מסוים ברגע שהוא עולה, והחשוב פה הוא הרגע בו הוא עולה. דבר שני, משתדלים שלא להגיב לו ולפעול על פיו, ושלב שלישי הוא שמאפשרים לו לנכוח עד שיעבור. ישנם עוד שלבים אבל לא אמנה אותם כאן מסיבות שונות שגם אותן לא אפרט. יחד עם זאת אמשיך ואומר: זיהוי בזמן מאפשר לנו לקיחת מרחק, או יצירת מרחק בין מצבנו לבין ההזדהות המיידית שלנו עם אותו מצב. אי תגובה לאותו מצב לאורך זמן לא מאפשרת הזנה נוספת לאותו מצב מנטאלי ורגשי, ולכן עם הזמן עוצמתו פוחתת, וכנ''ל עם מתן האפשרות לאותו המצב לנכוח עד שיעבור".

ועכשיו ברצוני להציע לכולנו בלי יוצא מן הכלל להשתמש היום במפה הזאת (בפעם הראשונה או בפעם האלף... אין זה משנה) ולחלוק את רשמינו, הצלחותינו ו"אי-הצלחותינו" בעקבות נסיונותינו לעשות בה שימוש.
 
מטרת ההודעה

אינני מצפה שהמטרה הקטנה או הגדולה שתיארתי תוגשם.

המטרה הזעירה של ההודעה תוגשם באם יווצר דיון מועיל שיביא לכדי:
1. הבנה טובה יותר של המפה המקורית;
2. הבנה טובה יותר של מהי עבודה אמיתית.

מטרה זו עשויה להתגשם.
מטרות זעירות מתגשמות ביתר קלות.

כאשר יודעים לעבוד עם מטרות זעירות, יודעים כיצד להגשים מטרות קטנות; כאשר יודעים לעבוד עם מטרות קטנות, יודעים כיצד להגשים מטרות גדולות.
 
שלב 1 - זיהוי - בהצלחה לכולנו בתרגול!

לזהות מצב מחשבתי ורגשי מסויים (שכבר קרה בעבר)
ברגע שהוא עולה

מאפשר להישאר מחוצה לו במידה מסויימת
מפני שברגע שהוא עולה

הוא עדיין לא קיים לגמרי
אך הוא כבר חשוף

(בדרך כלל הוא נמצא באחד משני המצבים:
סמוי, בלתי פעיל - ואז הוא איננו נגיש לנו
פעיל, כובש - ואז אנחנו מגלמים אותו בלי דעת
ברגע עלייתו הוא גלוי אך עדיין לא מגולם
ואז יש לנו סיכוי להיחלץ ממנו לרגע על-ידי התבוננות)
 
שלב 2 - אי תגובה - בהצלחה לכולנו בתרגול!

במידה וקפצנו החוצה
אל ההתבוננות על המצב העולה המוכר

זכינו באנרגיה מסויימת, לזמן קצר
שאותה אפשר לנצל בכדי

לנסות שלא לפעול בהתאם למצב שעלה
לנסות שלא לגלם אותו (א-פרופו משחק...)

מותר ורצוי להתנגד - זה מאד מלמד
אך הצלחה מלאה מגיעה מתוך המודעות (ולא מתוך ההתנגדות)

מודעות למה? למי?
מודעות לכל מה שאיננו חלק זה
בזמן שאנחנו מודעים לחלק הזה

קרי, הדבר הזה הופך לפעיל בתוכנו
ואנחנו מודעים אותו
ובאותו הזמן מודעים את עצמנו בלעדיו

המודעות המשולבת הזאת
יוצרת מודעות שלישית
של דבר הפעיל בתוכנו מבלי שיהיה קשור אלינו באמת

והדבר קל בהרבה
כאשר אנחנו מודעים באותו זמן
בנוסף לעצמנו
גם ליתר מרכיביו של הרגע הזה
 
שלב 3 - אפשור מודע - בהצלחה לכולנו בתרגול!

אם אנחנו אכן שוהים בצד השני של הגדה
(מגשימים ומיישמים את השלב השני ששנטידווה תיאר)

אנחנו כמרחפים, כנוסקים
משוחררים זמנית מכוח הכובד המסויים הזה (ההזדהות המסויימת ההיא)

הדבר מעניק לנו אנרגיה רבה, שניה אחר שניה
שאותה אפשר וכדאי לנצל

בכדי להמשיך להתבונן על זה
ועל עצמנו בלעדי זה

ולהמשיך להרשות לזה להיות (ולא לנסות להעלים את זה)
ולהמשיך להרשות לעצמנו להיות בלי זה (בלתי מושפעים)

וכך, כל עוד זה נוכח, ממשיכים לאשר את זה, להרשות את זה
עד שזה נעלם.
 
אתה טוב

אתה טוב אתה. טוב מאוד מאוד


 


תודה לך!
זה מאדדד כיף לי שאתה מעריך אותי ורואה בי ובעבודתי גם יחד איכויות משובחות.

וזה גם עוזר לי. אני שמח מאד להיות מובחן כך.
אני יודע שזה מעיד עליך לא פחות.

ועל עבודתך לאורך השנים ששנינו יודעים שהיא מופלאה

קשה לזהות דברים שאינם קיימים בך, אז מה שאתה רואה בי ובעבודתי נמצא כך או אחרת בך ובעבודתך. תמיד כשאני בא איתך במגע (ועד כה זה קרה בעיקר בפורום, מפני שעדיין לא נפגשנו הרבה מחוצה לו) אני מרגיש בך חום עצום, חום מודע שכזה, שאני יכול לתאר בצורה ציורית כמו "לב חם ופועם שעיניו פקוחות". זה די מיוחד בעיני - לא זכור לי שנתקלתי בזה יותר מאשר פעמים ספורות בימי חיי (לא בצורה כזאת, עם החום המסויים הזה, לב-האהבה המסויים הזה, הכל-כך מיוחד וכן, השואף מעלה ומתבונן על הכל בעודו שומר על קשר עם מקורות כוחו הפנימיים).

אני מקווה שהחבר'ה כאן, כולל אתה ואני, נשתמש במפה הזאת שהזכרת וגם נשתף בזה קצת, בצורה שתכניס לזרימת-הפורום שלנו הבהקים חדשים ויפים
שירימו את כולנו.
 

ינוקא1

New member
ממליץ בחום

על הספר "מעבר המכשפים" בהקשר הזה של יציאה מהזדהויות.
לקחתי ממנו הרבה מידע שימושי ומועיל.

(השיטה שמתוארת בו אינה השיטה שלי , אבל ספר זה הינו אבן דרך משמעותית בפיתוח הדרך שלי).

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=58144

והצעת יעול קטנה -
במקום לחכות שמצב מסוים "יעלה" , כדאי לשבת בצורה יזומה , להתמקד בתקופה בחיים ובאירועים מסוימים בחיים , להיזכר מה הרגשנו באותם אירועים ואז לבצע את ה"ניקוי" - כל אחד בדרכו ובשיטתו.
 


אכן, ספר רב-ערך, שבקריאה נכונה אפשר למצוא בו הרבה עזרה, הכוונה וכוח.


אני מקווה שנצליח לשתף כולנו כאן, קצת ומעלה, בנסיונותנו עם שלושת צעדי אי-ההזדהות החמקמקים ומלאי-העוצמה ששנטידווה הזכיר.

האם היום, ביום שבת, עשינו עם זה משהו?
וביום ראשון?
וביום שני?
כולנו יודעים שלא ניתן להתפתח באמצעות דיבורים בלבד... אך אפשר בעזרת דיבורים לשתף זה את זה בחלק מנסיונות ההתפתחות שלנו.
 

ינוקא1

New member
אני מקדיש

לפחות שעה כל יום לתרגולי "חוסר הזדהות" בצורות שונות - אם יש לי זמן אז גם יותר משעה. זו המדיטציה העיקרית שלי.

ואני ממליץ לכל אחד.
זה הדבר הכי חשוב בחיים.
 
איזה יופי


איזה סדרי עדיפות נהדרים...

עכשיו אני מבין יותר איך אתה מצליח שלא להזדהות עם כמה מהשטויות שראיתי שכותבים לך לפעמים...


רוצה לספר קצת על מה שעשית בתרגול היום, למשל?
וגם איך זה היה?

(אם אתה תנסה לספר, זה ייתן לי חשק גם לנסות לספר
ואולי לעוד אנשים פה)
 
עד עכשיו התאמנתי

בלא להזדהות עם המחשבות והתחושות שעלו בי למקרא הודעותיך, בן הטוב
 

ינוקא1

New member


גם אני כותב שטויות לפעמים , אז אני מקבל בהבנה כשכותבים גם לי


השיטות שאני משתמש בהן הן בעיקר שיטות "אנרגטיות" , אפרט אחת מהן בהמשך ההודעה.
בהמשך גם ישנם קיצורי דרך , וניתן לעשות יותר במהירות וביעילות דברים שבתחילת התרגול היו קשים.

אבל ראשית - מבחינתי אין תחליף לידע ! אין תחליף להבנה כוללת של עניין ההתפתחות הרוחנית.

להשתמש בשיטה ללא ידע , זה בערך כמו להפליג בספינה בלי מפה.
ואני מתכווין בעיקר לידע "מעשי" - דהיינו ידע שניתן לבחינה ובדיקה דרך ההתנסות. לא לתיאוריות באוויר.
וכן לידע שמסביר לנו מה מטרת התרגול.
ספרים שעזרו לי מאוד , וכבר ציינתי כאן - "מעבר המכשפים" , "משנתו של דון קרלוס" (התרגום גרוע) , וכמובן "התקדשות" - הספר הכי חשוב מבחינתי. וגם הכי קשה.


שיטה אנרגטית אחת -
נשענת על העיקרון שבתחילה היינו כולנו ב"אין".
בשלב מסוים , כאשר יצא העולם הנגלה מהאין , מייד נוצר גם חלק משלים שלו.
למשל , כאשר יצא מהאין צבע אדום והזדהינו איתו , מייד יצא גם צבע ירוק היכן שהוא (אדום משלים לירוק כי ירוק = צהוב +כחול , וביחד עם אור אדום יווצר אור לבן)

ניתן להחזיר את האדום לאין , על ידי שנאחד אותו עם המשלים שלו.
וכך ניתן לעשות בכל דבר תודעתי.
כך ניתן לבטל הזדהויות וגם דברים אחרים.
האיחוד מתבצע בדרך פשוטה מאוד הנקראת בשיטת הביורגונומי "ערבול".

אני מזמין את מה שאני רוצה לטפל בו , ומדמיין שהוא נמצא ביד אחת שלי.
ואני מזמין את המשלים שלו ליד השניה (אני לא חייב לדעת מהו המשלים. אני רק מתכווין שהמשלים יהיה ביד השניה).

ואז אני מאחד את מה שנמצא בשתי כפות הידיים , ובכך "ערבלתי" את אותה הזדהות \ טראומה \ פחד וכו' , והחזרתי אותם לאין.
כמובן שככל שעושים זאת יותר , זה יותר עוצמתי.

אז כאשר אני רוצה "לנקות" אני מפנה זמן ויושב ומחפש בתוכי הזדהויות שונות , ו"מערבל" אותן אחת אחת.
למשל הזדהויות שלי ששיכות לדומם :
-הזדהות עם הצורה של הגוף , הזדהות עם הזמן והמרחב.
הזדהויות שלי ששיכות גם לצומח :
- למשל הזדהות עם פעולות כמו אכילה , שתיה , גדילה.
הזדהויות עם החי :
- הזדהות עם רגשות , עם תחושות , עם תנועה , עם דמיון.
הזדהויות ששיכות למין האדם :
- הזדהות עם מחשבות , רעיונות , דתות וכו'.
.
. .
. ..

(הערה : יש הבדלים מסוימים בין זה לבין הסבר ה"ערבול" בביורגונומי ,שם "מערבלים" בני אדם ובני זוג.
לדעתי יותר נכון כפי שציינתי לערבל אך ורק דברים תודעתיים.
הסבר לזה נמצא בספר "התקדשות".).
 
ספר לנו סיפור

אין מה לספר, יש סיפור אין מספר.!!!





הייתי חייב


רציתי לנסות את כוחי מעט ב"שובטמיות1".

בכל אופן, אני מספר שמעניין לבקר בפורום הזה... ולהיחשף לדברים האלה.

וגם שהיה מאד מעניין ומרגש לראות אתמול את זה: חיים ללא פחד
 
למעלה