מאוד מפריע לי הביטוי "להעביר את החופש"
אני חושבת שיש כל מיני דברים נפלאים שאפשר לעשות עם בן שנתיים.
תלוי כמובן בילד ומה הוא אוהב לעשות.
יש ג'ימבורי ומשחקיות מתאימות
גני משחקים (עדיף לדעתי קטנים ולא הומים מדי).
כשהילדים גדלו היינו מגוונים להם בגינות וגם הולכים לפרקים.
לעשות בריכה במרפסת
ללכת לבקר בספריה העירונית ולהקריא לילד סיפור
לבנות מגדלים מקוביות
לנסוע לטייל במקומות כייפיים, כמו הכנרת למשל
או מסלול רגלי ולקחת אותו במנשא
לשיר לו שירי ילדים
לדקלם לו דקלומים
להראות לו תמונות ולהגיד לו מה יש שם, כמו סוס, בית וכו'.
לשיר שירי משחק כמו ידיים למעלה על הראש
לשחק מסירות בכדור
להשחיל חרוזי עץ גדולים
לשחק בפלסטלינה או בבצק (אפשר גם להכין בבית)
להתקין סל נמוך בבית ולנסות לקלוע
לקנות צבעים ולתת לו לצבוע. אפשר בצבעים, בטושים, בצבעי אצבעות (עדיף אז באמבטיה)
אפשר גם לתת להדביק מדבקות, ללמד להוציא את המדבקה ולשים במקום הנכון שהילד בחר וכו'
ללמד לגזור
לשים מוזיקה ולרקוד ביחד
לתת לו כלי נגינה גם תוצרת בית, כמו רעשן - בקבוק שממלאים אורז או כל מיני כלי נגינה אחרים שעושים כיף לילד. (אצלנו אהבו במיוחד להקיש בכף עץ על סירים...).
וזה רק ככה על קצה המזלג.
אני בטוחה שאם תגגל תעסוקה לבן שנתיים תמצא עוד רעיונות נחמדים.
אצלנו בחופשות בנינו שגרה קבועה, כי הילדים לא אוהבים הפתעות והיתה תכנית מוכנה לכל יום של החופש הגדול (הם לא הסכימו ללכת לקייטנות אז זה לא עמד על הפרק).
הייתה תכנית לכל יום עם הערכות מתאימה וימים מיוחדים וקבועים ליציאות החוצה.
תאמין לי, כשיש תכנית הזמן עף פשוט.
חשוב לזכור שטווח הקשב קצר ולדאוג לתכניות משתנות כל הזמן וגם לדברים בצד ליתר בטחון.