החוף

[הקצין]

החוף

ועם כל גל שמגיע החוף מרגיש ברקיע מילים בחוף מטילות מהדהדות ומזכירות נישכחות הרוח במיפרשים כמו שירת המלאכים ולמעלה השחפים ממשיכים , מעופפים קרן שמש זוהרת מנצנצת באופק מדממת ... אהובתי שלי את כל נפשי ממני קצין וג´נטלמן

 

[ארבל מהכרמל]

ומלב הים בוהה אל החוף ומתגעגע....

מול עיני גלים ושחפים, בדמיוני אהבה מגשים. האין זאת דמותך התמירה והיפה אשר מבין הגלים עולה וצפה? רואה אני דמות אישה מהממת ובנגוהות השמש על הים,נראית מפזזת, רואה אותה אלי רומזת, שומע אותה כאילו מבקשת. ימים רבים הייתה פנטזיה עבורי עד שהסכימה לממש עימי. מכיר את חיטובי גופה, כל קימור וסימן מלידתה. רק המחשבה כבר מסעירה וההגשמה מעל לכל בינה. כל נסיון להיזכר והגוף רוטט, כל נסיון לדמיין וכל איבר מתרגש. ועכשיו את רחוקה אלפי מילין, אין משיחין ואין נפגשים. הערגה והגעגועים מייסרים, את הנשמה הם הורסים. עוד ימים עד אשוב ואתקרב ואנו,לעזאזל,מתי ניפגש???

 

[הקצין]

ערגה

ולה שאותה בליבי זאת שהיתה לצידי בחוף בדימדומים במים הרדודים מפזזים את אהבתנו מיישמים גופנו בגדול אומרים את הכל ממני קצין וג´נטלמן

 

[הקצין]

ואולי .......

אולי געגועים לנחל ........ ממני קצין וג´נטלמן

 

[ארבל מהכרמל]

לילה טוב, ידידי !

גילית לי היום את פניך הליריים?

 

[צוחקת...]

או

את זה אהבתי