החול התלכלך...

שבילים

New member
החול התלכלך...

תשמעו סיפור ממש נחמד שקרה היום בבוקר: בדרך לעבודה, באוטובוס ישבו לפניי אשה צעירה ובנה הפעוט, בערך בן שנתיים או שלוש. בצידי הדרך עדיין התנהלו העבודות בכביש של הדרך. וזאת (בערך) השיחה שהתנהלה בין האם ובנה הקטן: האם: תראה, הנה טרקטור. מה עושה הטרקטור? הילד (שראה עוד את מי הגשם עם החול): מים. בחול. החול התלכלך. צריך לנקות. האם (בפליאה): החול התלכלך? הילד: כן. כעבור זמן קצר של נסיעה שוב האוטובוס עבר ליד שלולית של מים בחול והילד ממשיך למלמל: הנה עוד מים. החול התלכלך. מים לנקות את החול. ובהמשך עברה בחורה הולכת רגל. הילד מסתכל על אותה בחורה, מצביע עליה ושואל את אמו: איך קוראים לה? האם: לא יודעת. הילד: קוראים לה איילה. האם: איך אתה יודע? מה אומר לכם, לפעמים בא לי להיות כמו ילד בן 3. הגיל שבו החול מלא מים כי הוא התלכלך והמים מנקים אותו. ושכל אדם בעיני אותו ילד הוא מישהו מיוחד, עם שם מיוחד, גם אם הוא פרי דמיונו. הגיל שבו עדיין לא יודעים שצריך להתנהג בנימוס, ולהתנהג כרומאי אם במקרה אתה נמצא ברומא. הגיל שבו אנחנו יכולים ליצור לנו עולם משלנו עם חוקים משלנו או בלי חוקים בכלל. בקיצור עולם שבו אני באמת יכולה להיות אני.
 

גיל גיל

New member
ולמרות שהסביבה לא ממש מקבלת,

למה שלא תפתחי עיניים גדולות גדולות, תסתכלי על הסביבה שלך, ותראי שאף פעם לא ממש ראית אותה? את יכולה להיות כמו אותו ילד קטן, אם תנסי להתעלם מהתבניות, תנסי להתעלם מהמובן מאליו ולדעת שהוא לא קיים, תתעלמי ממה שלימדו אותך ובפעם הראשונה מאז גיל שלוש, תראי בפעם הראשונה את העולם סביבך! כמה דברים פיספסת? כמה דברים את לא רואה כי את פשוט יודעת שהם שם? תרשי לעצמך להתפעל שוב מהעולם כאילו את אותו ילד קטן בן שלוש שחושב שהמים התלכלכו! שיודע שקוראים לה איילה פשוט כי הוא החליט שזה כך! זה לא קשה כמו שזה נשמע! ניסיתי! אני יודע! תתהלכי ברחוב שלך ופשוט תראי אותו כמו ששכחת כבר שאפשר! פתאום תגלי שוב את הקסם שבמשחק בדימיון, דמייני שאת נסיכה ו תאמיני בזה כי זה נכון! למה כשהיית בת שלוש זה יכל להיות נכון והיום לא? כי התקבעת? יאללה! לצאת מזה! שום דבר לא השתנה! מסיבת התה של הברביות הפסיקה כי את לא מזמינה אותן יותר! לא כי הן בובות! בהצלחה!!!! ג.ג.
 

שבילים

New member
אני יוצאת לדרך ../images/Emo73.gif

לצעוד או ליסוע בשבילים ומידי פעם גם להסתכל לצדדים ולא רק לפנים. וכמו שחברתי הטובה פעם כתבה כאן: לראות מעבר. מבטיחה לחזור ולספר מה גיליתי.
 
למעלה