ראה..
החויה בקולנוע היא חוויה מיוחדת במינה. (שלא כמו אחותה הקטנה.) אחותה הקטנה מאופיינת בראש קטן. גם אם רצונך להסתכל בה, מייד אתה מסב את פניך. א. בגלל הנימוס (אין מסתכלים בילדות קטנות) ועוד והוא העיקר - מייד מגיעות התלונות וההפרעות של חיי היום-יום. ההפרעות החיצוניות: "מדוע אינך שוטף כלים" |קול סופרן| "אני רוצה לראות ספורט" |קול בס| "שנינו רוצים לדבר איתך" |בס וסופרן יחדיו| והפנימיות: "אני צריך להשתין" |קול פיפי| "מתי הפיצה תגיע" |קול הצדק (הם אמרו 30 דקות)| "אולי באמת נשטוף כלים" |קול יסורי המצפון| או במילים אחרות קולות דמי הסרט זועקים אליך מן הכורסא ועתה ארור אתה ,(מלרע ומלעיל-להדגיש העין) אם לא תלך אל האחות הגדולה והסקסית, שכבר עברה דבר או שניים בחייה. כי רק שם תמצא את המנוחה ואת הנחלה ללא הפרעות והסחים. או כמו שכתב רבינו "כי היצר הרע מוצא תחבולות על האדם להכשילו ולהפילו בפח יקוש ע"י הפרעות בשעת התפילה. ואין לך אדם שלא הגיע אליו בחורה עירומה במחשבותיו לבלבלו ולהטריף דעתו עליו" הערת המחבר: אני מסתייג מדבריו של הרב, מעולם לא חשבתי על בחורה עירומה בשעת התפילה. הדברים על אחריותו הבלעדית של הרב.