"החדר" (פאניק רום)
חזרתי מהטרום-בכורה. אני נותן לו
דבר ראשון, מועדון קרב זה לא. קורה. רף הצפיות לסרט היה בשמיים, ולכן הביקורת מושפעת מתחושת אכזבה קלה, אני מודה. מהבחינה הויזואלית הסרט מרהיב, וזאת סיבה מספיק טובה לרוץ לקולנוע (עוד שבועיים...). הצילום המרחף, שפינצ´ר יכול לרשום עליו פטנט, עובד שעות נוספות. התוצאה מהממת, במיוחד בקטע מסויים (שלא אפרט כמובן). כל כך מסוגנן ומדוייק. מהבחינה העלילית הדעות חלוקות (עם החברים שלי). יש הרגשה שהתסריט לא מספיק מהודק, שהעלילה הבסיסית נמתחה קצת יותר מידי. אולי היו צרכים להוסיף תסריטאי. ושוב, הגודש של "מועדון קרב" הרגיל אותנו.... יש מספר אירועים שנדמה כאילו נשארו על ריצפת חדר העריכה, וחסרונם מורגש מאוד בסרט (אבל כמובן אי אפשר לדון בהם עכשיו). הדמיות לא מספיק מפותחות, נוגעים במשהו מסויים רגע אחד, ובסצינה השנייה הוא כבר לא קיים. כמו כן תחושת הקלסטרופוביה המתבקשת כל כך לא עובדת הייטב. ג´ודי פוסטר משחקת מצויין, וכך גם ביתה. אבל אני בכל זאת אהבתי, הסרט מותח ואינטלגנטי, ואתם גם בטח תלכו לסרט הזה בכל מקרה (פינצ´ר, כאילו דה), אבל עד אז אני כבר אהיה בצבא...
חזרתי מהטרום-בכורה. אני נותן לו