החג המעיק

דליה ח

New member
החג המעיק

היום הרגשתי צורך עז לבקר את אודליה,אולי לאחל לה חג שמח,אולי לספר לה כמה היא חסרה לי עכשיו במיוחד,בהכנות לחג,בהתלהבות,בשיחות הנפש,ובכלל,החיבוק הריח שלה,אודליה היא חלק ממני שהושאר שם בבית הקברות. ושם ישבתי ודיברתי אליה,והעלתי את זה על הכתב . באתי לחבק אותך וחיבקתי אבן באתי לשמוע את קולך ו-שתיקה באתי להרגיש את חום גופךו-קר ידעתי, אבל באתי לשחרר מועקה לשחרר את האבן שרובצת את הבכי שתקוע בגרון להיות שוב איתך לשעה קלה ולחזור לשיגרה הקשה עם מעט הקלה באתי להגיד לך שהמשחק נגמר את יכולה לחזור,הבנו את הפרינציפ הרי את הלכת והעולם שתק ורק אצלנו ריק,ובגרון מחנק באתי להגיד לך שפסח בפתח והחרוסת שאהבת מחכה רק לך רק שעכשיו היא מלוחה ולא ממלח מדמעות גדולות שנשפכו כמים לעיתים החוצה לעיתים פנימה שורפות בחזה וצורבות בעיניים ובכל זאת באתי לחבק אותך וחיבקתי אבן לשמוע את קולך,ו-שתיקה להרגיש את חום גופך ו-קר ידעתי, אבל באתי לשחרר מועקה שיהיה חג שמח ככל האפשר, לכל חברי הפורום דליה ח
 

yazi22

New member
תודה דליה

אני חושב שמה שכתבת - לשחרר מועקה - הוא חשוב מאד. כי אין מה לעשות כדי להחזיר את הגלגל, וכל כך קשה להמשיך, ואנו נמשכים מטה, ומנסים לצוף מעלה. אחד הדברים שיכולים להקל יותר מכל זה לשחרר מועקה. כמו להטיל שק כבד, להפטר ממנו, ולנסות להמשיך ולצוף מעלה. גם לך, חג שמח ככל שניתן.
 
למעלה