החגים ...

אשבל1

New member
החגים ...

בהרבה מההודעות אני קוראת על הקושי ללא האם בחגים, אני מאוד מזדהה עם הקושי הזה כשאליו מתלווה כל חג השאלה: מי יזמין אותי השנה? יש לי פחד להישאר לבד בחג, אך יחד עם זה , תמיד סביב השולחן אני במילחמה עם הדמעות, תמיד עולות המחשבות שאני לא סביב השולחן אצל הורי אף פעם והעצב משתלט? מה עושים?
 

ענתי44

New member
אשבל1../images/Emo24.gif

אכן קשה. אבל מי שמזמין אותך, יודע את הנסיבות, לכן גם אם דמעה תצוץ לה בין העיניים העצובות יבינו. אנשים מזמינים אותך לא כי צריך אלא כי את יקרה להם. אני תמיד ברגעים העצובים, ניסיתי להזכר ברגעים שמחים ומצחיקים כך שחיוך עלה לצד הדמעות.חשבתי כמה אבא אהב חגים ואת כל המשפחה האהובה שלו סביבו בשולחן החג וכמה אמא הטיבה להרעיף על כולם חום ואהבה ו.... הפציצה בקלוריות.ועד כמה אבא היה שמח לדעת שאנחנו לא לבד בבית בוכים עכשיו אלא נמצאים בחברת אנשים יקרים. לי גם עזר כשהבאתי איתי פריט שקשור אליו, למשל את השרשרת שקיבלתי ממנו כשהשתחררתי מהצבא. לצערי אין לי מוחק פלאים שבמחי יד ימחק את הדמעות והכאב מליבך. אני יכולה לשלוח לך רק חיבוק גדול.
 

eieee

New member
אני דווקא תמיד רוצה להיות בחג לבד..

מתה שלא יזמינו אותי ואז אני צריכה לדפוק חשבון אם לבוא או לא לבוא. נראה לי שלארח זה קל יותר וזה מה שבעזרת השם אתחיל לעשות יותר לאחר מצב כלכלי רע!!!
 

ענתי44

New member
אולי תהיי רק עם הקרובים ביותר?

לא עם המון אורחים, אלא משהו אינטימי כזה? מאחלת לך שבחג הבא ידך תאפשר לך לארח את מי שאת רוצה.
 

אשבל1

New member
תודה ענתי

את יודעת, אני לא מצליחה להיזכר ברגעים שמחים, אולי כי עברו הרבה שנים ואולי כי השנים האחרונות בצל מחלות לא היו שמחות.
 

ענתי44

New member
אצלנו עברו 17 שנה

בכ"ז תשרי. אז תחשבי על הדברים הטובים שהיו. למשל עוגת התפוחים הנהדרת שאפתה או הצחוק המדבק שלה או כל דבר טוב או איך האכילה את כל חתולי הרחוב. בסדנת כתיבה שעברתי אני דיי מנציחה את הוריי, את אבי המנוח ואת אמי החיה- מתה. הרוב זה דברים אמיתיים שאני מקצינה ומוסיפה להם נופך אחר.
 

gal-or

New member
לחשוב תמיד על הדברים הטובים.

למשל, חוש ההומור שלו/ה.
 

ענתי44

New member
בדיוק זו כוונתי

שולחת לך חיבוק
 
איפה נהיה בחג?

מי יזמין אותנו? זוכרת מילדותי את החרדה שהייתה אוחזת באבי, שיחיה, ובסבתי, עליה השלום, כל פעם לפני החג. לא תמיד היה ברור לנו אם המשפחה המורחבת "תזכור" להזמין אותנו. אני כל כך שמחה שאני כבר לא תלויה בהם וב"חסדיהם".
 
על החגים - מזוית ראיה אחרת

אני מזמינה אתכן לקרוא את ההודעה הזו שפרסמה כאן לפני כשנה ע'. מזון למחשבה ...
 
למעלה