אם ערבי חברון היו מתחיבים לבטחונם של התושבים היהודים של העיר
ונ מנעים מכל נסיון לפגוע בהם, ואותו הדבר היו עושים ערבי דרום הר חברון ביחס לאוכלוסיה היהודית במקום, אף אחד לא היה מעלה בדעתו לנקות נגדם צעדים מגבילים. מטרת ההגבלות היא לא התעמרות וגם לא ענישה, אלא מניעת התנכלויות שלהם ביהודים.
לגבי פרשיית מניעת הגישה לאדמות, עוד פעם, סלח לי, אבל חיים קודמים לפרנסה, ומניעת פגיעה בישראלים קודמת לנוחויות החיים של הפלסטינים. שיניחו את נשקם ויפסיקו לפגע ולהתנכל ביהודים, ואף אחד לא יטיל הגבלות עליהם. או להיפך, העולם בכלל והעולם הערבי הפרט הוא גדול, שיקומו ויהגרו לכל מקום שנפשם חפצה, אם הם לא מסוגלים לשמור על יחסי שכנות תקינים ורורמליים עם שכניהם היהודים. סלח לי, אבל כל עוד כל כניסה ליישוב ערבי שלא מתואמת עם גורמי הביטחון מהווה סכנת חיים, אני לא מסוגל להזדהות עם סבלם.