החברים שלי.....
ובכן זהו נושא נורא מעניין.. לפני שנה כשהגעתי לשפל של האנורקסיה שלי הייתי במעגל אחר לגמריי של חברות, מהחברות איתן אני נמצאת עכשיו. בעיקרון הייתה לי חברת ילדות, אמא שלי חברה נורא טובה של אמא שלה כך שאני עליתי על הפרק בשיחות הטלפון.. (היאמלא אוכלת ככה....היא עושה דיאטות...) אני חושבת שזה היה מתוק מצוקה אף של אמא שלי, חברה לשי ידעה על ה``הפרעה`` שלי.. שקלתי 44 (עדיין לא השפל אבל..) אני זוכרת שישבתי על הספה שלי ואמרתי לה שנמאס לי! נמאס לי להיות שמנה...הראתי לה את כל ה``מחבואים`` של הכדורים, התה...המיני קומקום שהיה לי בחדר כדי שאני יוכל להרתיח מים.. אני זוכרת את המשפט שלה: ``כן...יש לך קצת תחת...תורידי עוד קצת..אבל אז תפסיקי``.. אני לא יודעת מה עבר לה במוח כשהיא אמרה לי את זה, אולי היא ניסצ להיכנס לראש שלי ולהיות איתי בסדר.. היו לי עוד שתי חברות, אחת שסבלה מעודף משקל ונעה בין דיאטה לדיאטה, ואחת ששאפה להיות כמוני..אבל באותו זמן ניסתה להוציא אותי מזה.. החברה הראשונה בעיקרון נורא אוהבת אותי, ואני יודעת.. היא הייתה מתקשרת כדי לראות המ איתי..הייתי שופכת את ליבי בפניה והיא לא הייתה מספרת...הייתה מקשיבה ואף מייעצת. זה היה נורא קשה לה, אחרי הכל היא חברה שלי..ואני כלכך שברירית עד שמפחדים ליגוע.. החברה השנייה תמיד דיברה איתי על ``עונת האבטיח`` - לעיתים הייתה נותת לי רעיונות... זאת הייתה תחרות סודית כזאת, אני חושבת שזה קיים עד היום, עברתי דירה לכן אנחנו מתראות פחות אבל כשאנחנו מתראות... אנחנו לא מדברות על דיאטה אלא גם על איך אני מרגישה...ומה איתי... עוד חברה, מכיתה א`... עלינו יחד לחטיבה, כשסיפרתי לה שלקחחו אותי למרפאה, היא לא הגיבה, היא אף פעם לא שואלת...וגם אני...לא הייתי מספרת.. אבל היא עדיין חברה, כשעברתי דירה היינו מתכתבות, על גבי המעטפות היה כתוב ``ללילני שלי- הדחלילונת``.. פעם הלכנו לעשות מסיבת הפתעה...החזקתי בלון והיא אמרה לי ``תיזהרי לא לעוף ברוח..``.. אני מודה- המוח החולני שלי, אני , אהבתי את, ועדיין אוהבת.. מהחברה השנייה קיבלתי מכתבים שעל גביהם היה כתוב- לדוגמנית שלי.. וכאלה דברים...את זה לא אהבתי...תפסתי את זה כ``השמנת``.. ........ היום אני בקשר איתן, אבל נמצאת בחבורה אחרת, בעיר שונה. הכרתי קבוצת בנות.... במשך הזמן אחת מהן...ובכן גילינו שיש לה הפרעת אכילה.. לי אומרים שאני רזה מידי- והן לא יודעות שמתחת לבגדים הגדולים אני נורא שמנה... אחת החברות נכנסה לפורום ביואל ותמכה...בי ובשאר הבנות.. השתיים הנותרות...מדברת איתי על זה ולא מדברת בו זמנית.. הכל ברמיזות.... ובכן, הנקודה היא שחברים לא יוכלו להיכנס לנעליים שלי...ולא של אף אחד באותה מידה גם אני לא יכולה להיכנס לנעליים של מישהי אחרת מהפורום.. בגלל שהיא חווה את זה אחרת, ומסיבות אישיות.. אני מקווה שהבנתם משו כל הבלאגן הזה, סליחה על המגילה, הפרה.
ובכן זהו נושא נורא מעניין.. לפני שנה כשהגעתי לשפל של האנורקסיה שלי הייתי במעגל אחר לגמריי של חברות, מהחברות איתן אני נמצאת עכשיו. בעיקרון הייתה לי חברת ילדות, אמא שלי חברה נורא טובה של אמא שלה כך שאני עליתי על הפרק בשיחות הטלפון.. (היאמלא אוכלת ככה....היא עושה דיאטות...) אני חושבת שזה היה מתוק מצוקה אף של אמא שלי, חברה לשי ידעה על ה``הפרעה`` שלי.. שקלתי 44 (עדיין לא השפל אבל..) אני זוכרת שישבתי על הספה שלי ואמרתי לה שנמאס לי! נמאס לי להיות שמנה...הראתי לה את כל ה``מחבואים`` של הכדורים, התה...המיני קומקום שהיה לי בחדר כדי שאני יוכל להרתיח מים.. אני זוכרת את המשפט שלה: ``כן...יש לך קצת תחת...תורידי עוד קצת..אבל אז תפסיקי``.. אני לא יודעת מה עבר לה במוח כשהיא אמרה לי את זה, אולי היא ניסצ להיכנס לראש שלי ולהיות איתי בסדר.. היו לי עוד שתי חברות, אחת שסבלה מעודף משקל ונעה בין דיאטה לדיאטה, ואחת ששאפה להיות כמוני..אבל באותו זמן ניסתה להוציא אותי מזה.. החברה הראשונה בעיקרון נורא אוהבת אותי, ואני יודעת.. היא הייתה מתקשרת כדי לראות המ איתי..הייתי שופכת את ליבי בפניה והיא לא הייתה מספרת...הייתה מקשיבה ואף מייעצת. זה היה נורא קשה לה, אחרי הכל היא חברה שלי..ואני כלכך שברירית עד שמפחדים ליגוע.. החברה השנייה תמיד דיברה איתי על ``עונת האבטיח`` - לעיתים הייתה נותת לי רעיונות... זאת הייתה תחרות סודית כזאת, אני חושבת שזה קיים עד היום, עברתי דירה לכן אנחנו מתראות פחות אבל כשאנחנו מתראות... אנחנו לא מדברות על דיאטה אלא גם על איך אני מרגישה...ומה איתי... עוד חברה, מכיתה א`... עלינו יחד לחטיבה, כשסיפרתי לה שלקחחו אותי למרפאה, היא לא הגיבה, היא אף פעם לא שואלת...וגם אני...לא הייתי מספרת.. אבל היא עדיין חברה, כשעברתי דירה היינו מתכתבות, על גבי המעטפות היה כתוב ``ללילני שלי- הדחלילונת``.. פעם הלכנו לעשות מסיבת הפתעה...החזקתי בלון והיא אמרה לי ``תיזהרי לא לעוף ברוח..``.. אני מודה- המוח החולני שלי, אני , אהבתי את, ועדיין אוהבת.. מהחברה השנייה קיבלתי מכתבים שעל גביהם היה כתוב- לדוגמנית שלי.. וכאלה דברים...את זה לא אהבתי...תפסתי את זה כ``השמנת``.. ........ היום אני בקשר איתן, אבל נמצאת בחבורה אחרת, בעיר שונה. הכרתי קבוצת בנות.... במשך הזמן אחת מהן...ובכן גילינו שיש לה הפרעת אכילה.. לי אומרים שאני רזה מידי- והן לא יודעות שמתחת לבגדים הגדולים אני נורא שמנה... אחת החברות נכנסה לפורום ביואל ותמכה...בי ובשאר הבנות.. השתיים הנותרות...מדברת איתי על זה ולא מדברת בו זמנית.. הכל ברמיזות.... ובכן, הנקודה היא שחברים לא יוכלו להיכנס לנעליים שלי...ולא של אף אחד באותה מידה גם אני לא יכולה להיכנס לנעליים של מישהי אחרת מהפורום.. בגלל שהיא חווה את זה אחרת, ומסיבות אישיות.. אני מקווה שהבנתם משו כל הבלאגן הזה, סליחה על המגילה, הפרה.