החברה של הבן שלי

[תמר197]

החברה של הבן שלי

הבן שלי חייל ויש לו חברה גם חיילת. כבר יותר משנה כאשר היא יוצאת מהבסיס היא חיה אצלי. אני והמשפחה המורחבת שלי לא חושבים שהיא מתאימה לבן שלי. היא מגיעה לבת שלי כמו שהיא מגיעה לבית מלון, לא מחייכת, אין לה נימוסים. לא מפנה מהשולחן. היא תמיד לא מרגישה טוב, חולנית, נראית מדוכאת.הבנתי ממנו שהיא עברה דברים לא קלים בילדותה, אבא שלה נטש אותה ואין לה קשר איתו, לאמא שלה יש בן זוג. הוא טוען שאין קשר שהוא מעדיף להיות בבית שלו והיא זורמת איתו. הם התארחו אצלהוריי וגם הם ואחי טוענים שהיא ממש לא נחמדה ולא בשבילו. לדעתם היא תלותית מאוד בו ונאחזת בו מאוד.הם טוענים שאני צריכה לדבר איתו ולומר לו מה דעתנו עליה. ולהאיר את עיניו כמו שאומרים. אני לא יודעת מה לעשות? אני לא רוצה לאבד את הבן שלי וגם רוצה שיהיה מאושר.

 

[תמר197]

החברה של הבן שלי

בטעות לחצתי שליחה אך לא סיימתי. בעבר שוחחתי איתו על ההתנהגות שלה והוא טען שזה לא בגלל שהיא לא מכבדת אותנו אלא בגלל שהיא מאוד סגורה ובישנית.אבל מצד שני היא כבר יותר משנה אצלי בבית ואני נותנת לה הרגשה מאוד מאוד טובה אצלי בבית אבל היחס אינו הדדי. מה דעתכם? מה אני צריכה לעשות? המשפחה שלי אומרת שאני חייבת לעשות מעשה ובהקדם.

 

[noa_f]

לגבי "לא מתאימה לבן שלי"

פה את יכולה להביע את דעתך, אבל תהיי פתוחה לאפשרות שלא יקבלו אותה. עדיין, אני חושבת שכהורה, מותר לך לומר מה את חושבת פעם, פעמיים, לא לנדנד ולא להתנהג אל הבחורה בצורה לא יפה (לא שאני חושבת שאת עושה את זה

) לגבי האירוח שלה, הייתי אומרת לבן: אתם רוצים להיות רק אצלנו, זה יופי. אבל זה כבר לא אירוח חד פעמי. לא יכול להיות שתתייחסו אלינו כמו אל חדר האוכל במלון. אני מצפה שתורידו מהשולחן, שתאמרו שלום יפה בכניסה וביציאה ושתשבו איתנו מדי פעם בסלון לבילוי משפחתי. תאמרי לו גם שאתם רוצים להכיר אותה קצת יותר, לשוחח איתה וכו'. שהוא יהיה זה שידבר עם החברה שלו.

 

[3תיתי]

מסכימה לגמרי

גם לבן שלי יש חברה שנמצאת אצלינו הרבה. אני לא מצפה שתוריד מהשולחן. לא אכפת לי. היא דוקא כן מוצאת חן בעיני. אני מאושרת שהיא גורמת לבן שלי אושר. אני גאה שהם נמצאים בבית שלי הרבה. זו מחמאה! למען האמת, אני ממש יוצאת מגדרי להיות נחמדה אליה. (לא קשה לי כאמור, כי לדעתי, היא מתוקה ומוצלחת)

 

[תמר197]

חברה של הבן שלי

תודה על תגובתך. אני שמחה שהוא אצלנו לא אצלה ואני מקבלת אותה יפה מאוד , היא לא מרגישה כלום. אבל מה היית מרגישה אם היא לא היתה מוצאת חן בעינייך וההתנהגות שלה היתה מוזרה בעינייך. מה אז היית עושה? הלא מפנה מהשולחן זה פאן קטן מההתנהגות וזה באמת שולי, אבל כל המכלול או בעייתי.

 

[3תיתי]

הייתי סותמת.

באמת. כי את לא יודעת איזה משקעים היא והבן שלך יצברו נגדך. אולי הם ימסדו את הקשר פעם? אולי היא תהייה אם נכדייך? את פשוט לא יכולה לדעת. הייתי אומרת פעם אחת, אם היתה התנהגות נוראית. כמו זו מהעבודה של נוגה (ראי שרשור למטה), סמים, פשיעה. זה סיפור אחר. על כל התנהגות אחרת, הייתי מבליגה. למען בני.

 

[תמר197]

לא מתאימה לבן שלי

תודה רבה על תגובתך. אני שוחחתי איתו על כך אבל הוא טוען שיקח זמן עד שהיא תיפתח ותרגיש יותר בנוח, יש לה בעיה עם זה. ולשבת איתנו בסלון - זה לא קורה. מה יש לו לעשות איתנו? גם כשאנחנו אוכלים ביום שישי ושבת ארוחה משפחתית היא בקושי מוציאה מילה ו"תודה" אף פעם. בקיצור זה לא עובד.

 

[noa_f]

ניסית לפנות אליה פעם בשאלה בזמן הארוחה?

הרי יש ארוחה משפחתית ומדברים בזמן האכילה, לא? לשאול אותה "xxx ואיך עבר עליך השבוע?" ככה, כחלק מהשיחה. לא לחכות שהיא תיזום. עם סיום האוכל לומר בקול רם "yyy (הבן שלך) ו-xxx - היום אתם מפנים את השולחן" ולחייך אליה כשהיא מביאה את הדברים למטבח וכו' וכו' תראי, כל אחת שתגיע אליכם תהיה שונה מכם במשהו. החוכמה היא לראות את הדברים הטובים

 

[תמר197]

החברה של הבן שלי

בוודאי שניסיתי ואני מנסה בכל הזדמנות שיש לי אך היא תמיד עונה אך די בסתמיות. לדברייך אין מה לעשות. צריך לשתוק ולצפות לטוב.?

 

[noa_f]

לא, צריך להמשיך להיות נחמד ולבבי

 

[מרק ה1]

יתכן שהיא חשה שאינך מחבבת אותה

ואז זה גורם לה להסתגר עוד יותר ולא להיפתח. מה עוד שהיא באה מבית עם הרבה בעיות.

 

[ספיישיל]

האם גם ילדייך נוהגים בבית כבית מלון?

בו מקבלים את כל השירותים כולל משק בית ,סידור החדר,כביסות,הגשת אוכל ופינויו? האם בנך נוקט יוזמה לסדר את החדר?לשתוף אותו? לארגן את הבית? לכבס לעצמו? לארגן שולחן או לקום ולפנות אותו? או שזה תפקיד שלך בחוקי הבית? אורחת-היא כבר לא בבית. שנה,זה לא אורחת.גם היא מצידה כ"הכרת תודה" תרגיש צורך להחזיר עזרה בבית. השאלה האם הצפיה של בני הבית ממך שאת עושה הכל אז גם היא מתייחסת אלייך בהתאם.... שאלה נוספת- האם את מצפה ממנה שתעזור כי היא גרה אצלך ...ובין היתר היא אינה אחד הילדים שלך?

 

[mykal]

כמה הארות למצב,

את רוצה את הבן, הוא מרגיש טוב איתה,לפחות בשלב זה ל חייו. ולכן, 1) נסי לקבל אותה בלי הביקורת, הרעיפי עליה אהבה, למען הבן שלך, כשהיא תרגיש שזה כך, יהיה לה מספיק בטחון לעשות את מה שאת מצפה. כי לך נדמה שהיא איננה חשה את מחשבותיך אליה ועליה, וזה לא כך. לכן היא חסרת אומץ. ואולי בכ"ז מספיק חכמה לשמור מרחק מבטיח את הקשר איתו. 2)אני בטוחה שהיא גם מדברת על איך מקבלים אותה איתו, הוא כנראה, מרגיע. ,3)ככל שאת משכנעת אותו כמה היא לא מתאימה לו, את 'דוחפת' אותו לזרועוותיה, תני לו לבחור, יעבור זמן, והוא יעשה את הבחירות שלו. הוא שלך, ותנסי לסמוך עליו. כשיהיו יחסים רגועים פעם בשיחה שליוה ושקטה, תבחנו יחד מה הוא רוצה בחייו ואם זה נראה לו יכול להצליח איתה. לא נגדה אלא בשבילו בנחת.

 

[תמר197]

החברה של הבן שלי

תודה, אישרת את מה שאני חושבת וגם מיישמת , פשוט מתלבטת אם זו הדרך הנכונה.

 

[mykal]

אין כ"כ אופציה אחרת.

אם תלחצי עליו, הוא יברח איתה. אם תפגעי בה היא תגרום לו לכעס עליך ולא לשתף איתך פעולה. אני רק ההיתי נמנעת מלפרט גם למשפחה הקרובה, משתי סיבות 1)שהם לא יפלטו על השיחות האלה, לגמרי בטעות חזרת למצב הראשוני, שאת מושא הכעס. 2) שבסוף את תתרגלי ותאהבי והם יחיו עם הרגשות הבראשיתיות שלך.

 

[ButtercupA]

את לא יכולה לדעת מה מושך אותם אחד לשני

יכול להיות שהיא טובה עבורו בדברים שקשה לך לראות. בכל מקרה, את לא יכולה להשפיע עליו, ואני מצטרפת לכל מי שהמליץ לך להמשיך ולקבל אותה בלי ביקורת. הם עדיין מאוד צעירים ואין טעם לחשוב על חיים קבועים, הדברים עוד יכולים להשתנות.

 

[Gracei Kelly]

לדעתי, אין הרבה מה לעשות אם הם אוהבים

זה את זו, אם הכיוון שלך להפריד ביניהם ועל זה אני ממש לא ממליצה. זה יחזור אלייך כבומרנג. מה שכן חשוב, לדבר עם הבן ולא איתה, על ההרגלים שלה שהיא חיה בביתכם. להסביר מה את מעוניינת שיהיה ולבקש שתהיה נכונות מצידה להתנהל אחרת. אתם ממש לא צריכים לספוג את זה ולא המשפחה המורחבת וזה בלי קשר למה שעובר עליה בחייה המשפחתיים.