"הזר" \ אלברט קאמו

Harleydude

New member
"הזר" \ אלברט קאמו

אמרו על קאמו כבר שהוא קצר וקולע, אין דוגמא יותר טובה לכך מהספר הזה, הספר הוא סה''כ 126 עמודים אבל הוא משאיר רושם למרות האורך שלו. הספר מחולק ל-2 פרקים, בראשון מסופר על חייו של אדם באלג'יר שמרגיש אדישות מוחלטת לסביבה ובכלל לחייו ומסתכל על הכל מהצד, גם כשדברים נהיים מאוד אישיים בשבילו. בפרק השני הגיבור מובא למצב שבוא הוא מסביר שאלות חשובות בחיינו על חיים ומוות, דת, אהבה והכל בנסיבות מעניינות ועלילה טובה. הספר קצר, קל לקריאה ומעניין והמסר טוב, התפלספות מעניינת על החיים.
 
סומך ידי על המלצתך

זהו ספר בו הגיבור מצליח לעורר בך משהו (אפילו אם מדובר באנטגוניזם חזק) יחד עם זאת אתה מצליח להכנס לעורו. ואנקדוטה משעשעת ששמעתי לאחרונה על קאמי: לאחר מותו נמצא (פחות או יותר על גופתו) הספר "האדם הראשון" אותו לא הספיק לערוך. להבדיל מאותו דיוק מפורסם עליו כתבת, הספר היה מבולבל, עמוס, עם חזרות מיותרות רבות. על פרק שלם בן עשרות עמודים הוא כתב "למחוק בעריכה" (הוא כתב פרק שלם בידיעה שימחק אותו, רק בכדי להזיז דבר מה בראשו, כך נדמה לי). מה שמצביע שככל שהיה גאון כתיבה, גאונות העריכה שלו אפילו האפילה על הכתיבה (ובעצם העריכה היא חלק בלתי נפרד מהכתיבה) אפשר ללמוד מהסיפור הקטן הזה המון. ותחשבו על זה.
 

Harleydude

New member
פשש

מעניין ביותר, גרמת לי לרצות לקרוא עוד דברים שלו, יש המלצות?
 
הינה לך :

שני לינקים שיספרו לך מעט על קאמי(אפילו בעברית). אם אין לך ממש כח לקרוא אז אני קראתי את "הדבר" ו"המיתוס של סזיפיוס" ומאוד מאוד אהבתי (במיוחד את "הדבר"). אני קראתי את "הדבר" בתרגום הישן , אך כעת ידוע לי כי ישנה מהדורה חדשה של "עם עובד" (270 עמודים) בתרגום חדש. שווה בדיקה.. אולי אקרא שוב. ישנם ספרים נוספים אשר ידוע לי כי תורגמו, אך טרם יצא לי לקרוא אותם. "האדם המורד" "מיתת אושר" ו"האדם הראשון" עליו כתבתי קריאה מהנה. הינה הלינקים : קאמי 1 קאמי 2
 

arandiera

New member
קצת לא נוח לי עם ההמלצה הזו

קל לקריאה, התפלספות מעניינת, נשמע כמעט כמו "פרא" המשופר. הזר הוא תמצית הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית בה מחזיק קאמי. לי לא היה קל לקרוא אותו, בעיקר כיון שלא היה קל לי עם המחשבות שהוא מותיר בי. מבחינת העלילה דווקא לא מצאתי אותו מרתק ומעניין במיוחד, הרושם החזק נותר בי בעקבות המבנה המפותל ועם זאת המדוקי של הדמות. זוהי דמות חריגה, זרה לעצמה וזרה לסביבתה. הרעיון של להרוג ללא סיבה קם כבר בחטא ועונשו, אך התיאור הפואטי והחד של האופן שבו מנופת סכין סתם כך והורה מת סתם כך והזבובים והשמש מעיקים יותר מהשכול והמוות הם שהביאו את הספר הזה, בעיני, להיות משהו אחר - משובח, פילוסופי ולא מתפלסף וגם מעניין. מהמיתוס של סיזיפוס לצערי עדיין לא קראתי הכל, לא כי זה לא משך את הלב אלא כי עוד לא טרחתי לחפש את הספר היטב (לא יגעת ולא מצאת תאמין). מה שקראתי השאיר טעם של עוד, העלילה של מרסו הופכת לתיאוריה מפורטת, המיתוס של סיזיפוס מקבל נפח מעניין והרעיון הקיומי מתחדד. הדבר - כבד ועמוס בגופות, לטעמי יחסית קשה לקריאה, בהתחלה אפילו משעמם משהו (בתרגום הישן) אבל שווה את המאמץ, העלילה מרובדת ומשתנה, ושוב אפיון הדמויות ראוי להערכה.
 

Harleydude

New member
הממ אז כנראה לא העברתי טוב

את מה שניסיתי להעביר, לא רציתי להרוס ולגלות פרטים. זו באמת דמות חריגה, הקריאה עצמה אינה קשה מבחינת רמת השפה, המסר רציני. זה מה שאני מנסה להגיד. המסר מאוד חזק, הדמות מאוד מיוחדת. וקשה מאוד לספר הרבה על הספר בלי להרוס.
 
למעלה