הזריקה...

נעמתוש

New member
הזריקה...

אצלי בכיתה כל פעם שנכנסת האחות, כולם רועדים, משקשקים, וכל הביטויים האחרים למפחדים לאללה, בגלל שהם לא רוצים לשמוע את ארבעת המילים האכזריות :`` עוד מעט יהיה חיסון``, האמת, כי למשפחה שלי יש רופאה בשטח, אימי, ולפעמים אני עושה חיסונים איתה, זה לא הכי נורא, כאילו תחשבו כבר מה זה, מחט שבקושי 2 ס``מ או משהו כזה, עם חומר נוזלי וכימי אני חושב שלא מרגישים ושמים אותה בגוף, לכמה? 3 שניות מקסימום. מה כ``כ נורא, כן זה כואב, לא נעים זה בטוח, אבל זה עובר כמו שמורידים פלסתר, אני זוכר בכיתה ב` שהייתה לנו זריקה למשהו, היו ילדים שממש התחרפנו, ותאמינו לי לא קצת ילדים, הם התחילו לבכות, אבל איזה לבכות, כמו משוגעים : `` אאאאוווווווווו, אני רוצה את אאאממממממאאאאאאאאא, אממאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא``. ותאמינו לי אם הייתה עוד זריקה הם היו מגיבים בדיוק באותה צורה , ברצינותיזם (תמר....). איך אתם מגיבים לזריקה? את כל האמת, רק את האמת, ושום דבר מלבד האמת. עמית בן 11 וחצי...
 

Ronchu

New member
גם אצלנו..

לפני חופש סוכות עשו לנו חיסון נגד טטנוס... זה חיסון שבכלל לא מרגישים את הזריקה אבל היד ממשיכה לכאוב אבל ממש לכאוב במשך כמה ימים... אז כל החופש אנשים בכיתה רק דיברו על זה... כל פעם שדיברת עם מישהו דיברת גם על מצב היד או החום או מה שזה לא יהיה... ככה זה... כשכל הכיתה מקבלת חיסון יחד כולם נכנסים לפאניקה... אני אישית קצת פחדתי אבל לא בכיתי או משהו כזה... וילדה אחת.. אפילו...התעלפה..כמעט... טוב, אז זהו... רוני.
 
למעלה