אין לי שם בסדר?
New member
הזנחה
אתמול דיברתי עם חבר שלי.. לאחר שהוא עבר מסכת יסורים של טיפולי חניכיים, הוא תיאר לי במשך חצי שעה מה עשו לו וכמה כואב זה היה.. זה היה.. ובכן.. דיי מזעזע
עם זה הוא סיפר על הכרה שעלתה לו תוך כדי הכאב.. שנינו כבר מזמן בדעה שאם חוינו חוויה שלילית אבל למדנו ממנה משהו אז הפכנו אותה ללא שלילית בכלל. והוא שאל את עצמו "מה יש לי ללמוד מזה?" "איך הגעתי למצב הזה.. הגעתי לזה כתוצאה של הזנחה, שלא טיפלתי או בדקתי את החניכיים שלי כבר שנים על גבי שנים" ועד כמה שזה היה כואב.. וזה היה.. הוא אמר לי, שבטוח יש כאב אפילו עוד יותר גדול מזה שהוא לא יכול אפילו לתאר. והנה עלתה לו התשובה.. הזנחה היא מתכון לכאב, וככל שההזנחה יותר גדולה, כך הכאב יותר גדול ופחות הפיך - בכל תחום! מרבית האנשים מחכים עד שמספיק יכאב להם עד כדי כך שזה יכריח אותם לעשות משהו בקשר לזה. אז למי מביניכם שלא בא לו להתעורר עוד כמה שנים עם בעיות כל כך גדולות וכואבות שכמעט בלתי אפשרי לצאת מהם אלא אם זה ביסורים שאף אחד לא רוצה להכיר בקיומם.. עשו לעצמכם טובה.. ושבו, תעשו רשימה של כל הדברים, מהקטן, לגדול, שאתם מזניחים.. רשימה הכי גדולה שאתם מסוגלים, ותדאגו לזה שהרשימה הזאת תנוקה. ואחרי שתנקו את הרשימה.. תעשו רשימה נוספת. ותעשו את זה לדרך חיים לעבוד עם רשימה שכזו. בהצלחה.
אתמול דיברתי עם חבר שלי.. לאחר שהוא עבר מסכת יסורים של טיפולי חניכיים, הוא תיאר לי במשך חצי שעה מה עשו לו וכמה כואב זה היה.. זה היה.. ובכן.. דיי מזעזע
