Chocoholic
New member
הזמנים משתנים
גם עבור בוב, שהחליט כנראה שהגיע הזמן להבהיר כמה דברים בנוגע לאישיותו ולעברו. זו מעיין הודעת המשך לקישור ש LadyG הביאה לפני כמה ימים, המרחיבה ומסבירה את מה שקורה בתקשורת ובקרב אוהדיו של בוב בימים האחרונים. האוטוביוגרפיה של בוב, אותה כתב במשך למעלה מ 3 שנים על מכונת כתיבה, עתידה לצאת לאור ביום שלישי הקרוב. זו היא הפעם הראשונה שבוב מפרסם מסמך כזה; מעולם הוא לא כתב או תיעד אירועים בחייו ורק פעמים מעטות הוא הביע את דיעותיו על נושאים שקשורים אליו, בהווה ובעבר. לדבריו, הוא לא נהנה במיוחד מכתיבת הספר. הוא רגיל לכתוב שירים, שירים מלאים בתוכן, בדימוים ומטאפורות, אך הוא כלל אינו מורגל בכתיבה של עובדות, בהצגת הדברים כמו שהם. בנוסף , היו כאלה שהעלו ספקות בקשר לאמינות המידע, גם אם זה מגיע הפעם מבוב, ואפילו בוב מודה שהוא חשש לפני שהתחיל בכתיבה כיוון שלא היה בטוח בזיכרונו... אך בראיון שנתן למאגזין Newsweek לרגל הוצאת הספר, הוא מסביר שהוא הופתע לגלות שזכרונו טוב ממה שהעריך, ותוך כדי הכתיבה הוא נזכר בהרבה אנשים ואירועים. הוא גם אמר כי הוא מרגיש מחויבות לדבוק באמת ולהמשיך לכתוב את הכרך השני והשלישי שבמסגרת האוטוביוגרפיה. במהלך הראיון נשאל בוב לגבי מעשיו כיום, והוא גילה שהוא כבר הקליט כמה שירים עבור אלבום חדש, ומתכנן להקליט מחדש כמה משיריו הישנים. לגבי מוזיקה עכשווית, הוא הביע פסימיות. לטענתו, המוזיקה לא תחזור להיות כמו שהייתה פעם, גם בחשיבותה החוץ-אמנותית. (הערת המחבר: צודק, אני מבין אותך). הראיון, כמו הכרך הראשון שעומד להתפרסם, עוסק בפרקים העיקריים עליהם בוב כתב: הגעתו לניו יורק וראשית דרכו כאמן, התהילה הגדולה שבאה באמצע שנות השישים ובמקביל- הנסיגה האישית ואמנותית שלו, ועל עשייתם של שני אלבומים: New Morning מ 70' ו Oh Mercy מ 89'. הראיון, וגם הקטעים מהספר שפורסמו, גרמו להמולה לא קטנה בתקשורת והתרגשות בקרב מעריצים, לא רק בגלל שזהו צעד חסר תקדים מצדו של בוב, אלא גם בגלל התוכן, המכיל פרטים חדשים, חלקם מפתיעים, כמו על הדרך שבה הגיע לראשונה לניו יורק ברכב שכור (לעומת סיפוריו הרומנטיים על רכבות המשא שנהג לספר בראיונותיו הראשונים). למרות זאת, בוב עדיין שומר כמה קלפים קרוב לליבו, כמו תאונת האופנוע המיסתורית ב 66' (שזוכה רק לאיזכור קצר בכל הספר) או גירושיו מאישתו ב 77'.
גם עבור בוב, שהחליט כנראה שהגיע הזמן להבהיר כמה דברים בנוגע לאישיותו ולעברו. זו מעיין הודעת המשך לקישור ש LadyG הביאה לפני כמה ימים, המרחיבה ומסבירה את מה שקורה בתקשורת ובקרב אוהדיו של בוב בימים האחרונים. האוטוביוגרפיה של בוב, אותה כתב במשך למעלה מ 3 שנים על מכונת כתיבה, עתידה לצאת לאור ביום שלישי הקרוב. זו היא הפעם הראשונה שבוב מפרסם מסמך כזה; מעולם הוא לא כתב או תיעד אירועים בחייו ורק פעמים מעטות הוא הביע את דיעותיו על נושאים שקשורים אליו, בהווה ובעבר. לדבריו, הוא לא נהנה במיוחד מכתיבת הספר. הוא רגיל לכתוב שירים, שירים מלאים בתוכן, בדימוים ומטאפורות, אך הוא כלל אינו מורגל בכתיבה של עובדות, בהצגת הדברים כמו שהם. בנוסף , היו כאלה שהעלו ספקות בקשר לאמינות המידע, גם אם זה מגיע הפעם מבוב, ואפילו בוב מודה שהוא חשש לפני שהתחיל בכתיבה כיוון שלא היה בטוח בזיכרונו... אך בראיון שנתן למאגזין Newsweek לרגל הוצאת הספר, הוא מסביר שהוא הופתע לגלות שזכרונו טוב ממה שהעריך, ותוך כדי הכתיבה הוא נזכר בהרבה אנשים ואירועים. הוא גם אמר כי הוא מרגיש מחויבות לדבוק באמת ולהמשיך לכתוב את הכרך השני והשלישי שבמסגרת האוטוביוגרפיה. במהלך הראיון נשאל בוב לגבי מעשיו כיום, והוא גילה שהוא כבר הקליט כמה שירים עבור אלבום חדש, ומתכנן להקליט מחדש כמה משיריו הישנים. לגבי מוזיקה עכשווית, הוא הביע פסימיות. לטענתו, המוזיקה לא תחזור להיות כמו שהייתה פעם, גם בחשיבותה החוץ-אמנותית. (הערת המחבר: צודק, אני מבין אותך). הראיון, כמו הכרך הראשון שעומד להתפרסם, עוסק בפרקים העיקריים עליהם בוב כתב: הגעתו לניו יורק וראשית דרכו כאמן, התהילה הגדולה שבאה באמצע שנות השישים ובמקביל- הנסיגה האישית ואמנותית שלו, ועל עשייתם של שני אלבומים: New Morning מ 70' ו Oh Mercy מ 89'. הראיון, וגם הקטעים מהספר שפורסמו, גרמו להמולה לא קטנה בתקשורת והתרגשות בקרב מעריצים, לא רק בגלל שזהו צעד חסר תקדים מצדו של בוב, אלא גם בגלל התוכן, המכיל פרטים חדשים, חלקם מפתיעים, כמו על הדרך שבה הגיע לראשונה לניו יורק ברכב שכור (לעומת סיפוריו הרומנטיים על רכבות המשא שנהג לספר בראיונותיו הראשונים). למרות זאת, בוב עדיין שומר כמה קלפים קרוב לליבו, כמו תאונת האופנוע המיסתורית ב 66' (שזוכה רק לאיזכור קצר בכל הספר) או גירושיו מאישתו ב 77'.