הזמנה לצפייה

[perhay]

הזמנה לצפייה

בקר טוב
רוצה להזמין אותכם לצפות בסרט שצולם בבית קשת לפני 48 שנה. הסרט עבר דיגיטציה, נוספו לו כתוביות ועכשיו עלה ליוטוב.
הסרט משקף את החיים בבית קשת מנקודת ראות של אחד הותיקים ומשפחתו.
זהו סרט יחסי ארוך, אבל כל דקה שווה. הוא תזכורת לימים עברו, לקיבוץ של פעם על ערכיו ומעשיו.

 

[שרה ברנרד]

צפיתי בכל הסרט

אהבתי את הטקסט והקריינות .מעלה זיכרונות רבים , האם הזוג אשר ותמר עדיין בחיים? אילו ענפים נותרו בקיבוץ? מי היו הראשונים?
איזה מזל שהייתה מצלמה לתעד את קורות הקיבוץ. יפה .

 

[perhay]

שמחה שרה שצפית בכל הסרט ומצאת בו עניין

תמר בחיים. היא מאד זקנה. אשר נפטר לפני כמה שנים.
היו להם 7 ילדים. אהוד נפל במלחמת יום הכיפורים. כולם גרים עכשיו מחוץ לקיבוץ.
בקיבוץ נותרו מעט מאד ענפים. הרפת בשותפות קיבוץ אחר.
המפעל בשותפות. גידולי שדה בהחכרה.
ממש מיום העלייה נותרה רק חברה אחת שהיום מעל גיל 80.
יש חברים ספורים מהשנים הראשונות
נותרה קבוצה גדולה "הכשרת חולתה" משנת 1950. לקבוצה זאת
שייך גם הסופר יפרח חביב האחראי לטקסט ולקריינות שבסרט.
באמת שזה מזל שהייתה גם מצלמה וגם בן אדם שהבין בצילום, אמנם חובבני אבל עדיין צילום.

 

[הקוראת בקקאו1]

פנינו אל השמש העולה

בוקר טוב פרהי,
גם אני צפיתי וחייכתי - יש בסרט הרבה מהעולם הזה הטוב שהיה אז בקיבוץ של פעם. הגאווה בענפים, השמחה בילדים, קדושת ה'ארוחת ארבע' בבית ההורים, המועדון לחבר וחדר האוכל וראיתם את האופנה? איך כל הבנות בסרט מסתובבות במכנסיים הקצרצרים? ממש כמו היום!
באחד המקומות ציין הקריין, ש'בחדר האוכל שלנו כבר יש לכל אחד סכין' , זה הזכיר לי סיפור שמספרים על הביקור של אלינור רוזבלט בדגניה א' לפני הרבה שנים. אז בחדר האוכל לא היו מספיק כפיות ואת הסוכר בתה של אחרי האוכל בחשו במזלג שהפכו. אבל לכבוד הגברת רוזבלט הכינו סט מלא עם כפית. אחרי הארוחה (הדי צנועה, כיאה לימים ההם) ראתה הגברת מה שעושים בני המקום, לא נגעה בכפית שהוכנה עבורה ובחשה את התה במזלג ההפוך, כמו כולם.
תודה פרהי על סרט חביב מלא זכרונות רחוקים - ליטוף נעים מהימים ההם.
אצלנו בבית עדיין מספרים מסיפורי דגניה (מהצד של בעלי) והרבה עולה המשפט "גורדון ודאי מתהפך בקברו", כשמדברים על הקיבוץ של היום.
שבת נעימה

 

[perhay]

תודה על התגובה , הקוראת בקקאו

אהבתי מאד את הסיפור עם הכפית.