הזמנה למפגש

egbar21

New member
הזמנה למפגש

ראשית ברצוני לציין כי שמחתי מאוד לראות שהצלחתי להשתלב בפורום זה שמייצג את משפחת השכול. רבים הם החברים שפנו לחיה ואלי להגיע למפגש, שעל פניו עשוי להיות מרגש מאוד. אך למרות כל הפניות וההזמנות אני חייב להיות כן ולומר (או למסור) את הדרשה הבאה: הווה ידוע כי רותם ביננו נהרג בתאונת אימונים בהיותו רק בן 27. רותם שסיים לימודיו באוניברסטיה ולמד גם בסין, חזר לשרות מילואים ממנו הוא לא שב. אנו (חיה ואני) נמצאים בקבוצת תמיכה של משרד הביטחון, בנוסף הולכים לייעוץ אצל פסיכולוגית קלינית. המפגשים האלה קשים, הם אינם מפגשי חברה. דרושים ממך הרבה כוח נפשי לעבור את המפגשים והריגושים. כל פגישת טומנת בחיכה "פצצה" חדשה. כדי להצטרף לעוד קבוצה (נחמה ככל שתיהיה) אתה נדרש להיות סופרמן. אין אני מתחמק מההזמנה, אך קבלת ההחלטה בנדון חייבת להתבצע בקצב ובזמן הטיבעי שלך. ורק שלך. כמו שאני תמיד אומר וגם כותב, לשכול אין מתכון. כל אחד מתנהג בהתאם ליכולתו, מחשבתו ורצונו לתרום לעצמו ולסביבה. העיסוק שלי עם השכול הפך להיות אופססיבי, אני חי את השכול ועל השכול. הודעה להורים השכולים המיוצגים על ידי משהב"ט-עיתון"קול המשפחות" מספר 4, שאני נימנה על המערכת, עומד לצאת בקרוב להורים. ושוב זו ההזדמנות להודות לכולם, שבת שלום ידידי שמואל אגבר (אבא של רותם)
 

BooBee

New member
שמואל, אני חוששת שפספסת משהו

זה מפגש חברתי וזהו. האנשים שכותבים בפורום הזה נפגשים. לא מפגש טיפולי ולא בטיח. רק מפגש חברתי, לשבת ביחד, לחייך, לפטפט. במפגש הקודם היה מקסים ומרגש. וכמובן שאני מסכימה שקבלת החלטה להגיע חייבת להתבצע בקצב ובזמן הטיבעי של כל אחד ואחת. אולי תרצה להגיע במפגש הבא שנארגן. בכל מקרה, אני אשמח לפגוש כל אחד ואחת. ולחבק כל אחד ואחת באופן אישי ולהודות לכולכם/ן על ההשתתפות בפורום הזה. לפעמים אני חושבת שאני לא מודה לכם כאם בפורום..... נשיקות, רויטל.
 
לשמואל היקר

שבת שלום לך ולחיה, מובן שההחלטה לבוא למפגש הינה שלך ושל רעייתך בלבד ואם זה אינו מתאים לכם עכשו אז אולי בהמשך. הרי כמו שאמרה לנו אם שכולה אחרת "לשכול יש חיי מדף ארוכים". אבל - אנחנו מצטרפים לדברי רויטל, שבאמת עושה עבודת קודש בפורום, שמפגש כזה אינו עוד קבוצה טיפולית או קבוצת תמיכה, אלא מפגש חברתי בלבד. במפגש הקודם בו השתתפנו היה הרבה חום, חיבוקים, אמפטיה ואוכל טוב שסייעו לנו בהמשך הדרך. נשמח אם תחליטו להגיע. חיבוקים, בתיה ואהוד
 
למעלה