הזמן
מישהי פעם אמרה לי (או כתבה כאן? לא זוכרת בדיוק), שהזמן לא מרפא כלום - אנחנו מרפאים. מה שהזמן כן נותן זו האפשרות להסתכל על הדברים ולהיזכר בהם עם קצת יותר מרחק, ובשאיפה להצליח להכניס אותם לאיזושהי מסגרת של חויות שעברנו, קשות ככל שיהיו. במובן הזה הזמן משנה פשוט את ההתיחסות שלנו לאירועים - בעוד שבהתחלה אנחנו לא מצליחים לראות כלום מלבד שחור, אחרי זמן אנחנו יכולים להתחיל לראות גם רצועות של צבעים אחרים מסביב. אני לא חושבת שאפשר לשכוח את הכאב, אבל אני רוצה להאמין שאפשר לזכור אותו בצורה שמאפשרת לחיות איתו. זו לפחות המטרה בעיני. מאחלת לך הרבה טוב.
