הזמן
הזמן מתעתע מצד אחד הוא עובר כל כך מהר הנה חלפה שנה תמימה מאז אותו רגע בו נפרד אישי מכאן בשישי הקרוב יעלו ויבואו אוהביו. לאחר בית העלמין יגיעו אלינו. ליבי לא מוצא מנוח. זה מבלבל ובקושי מתקבל הרי כשבאים אורחים כשיש כיבוד באים לשמוח, והפעם יבואו אורחים יהיה כיבוד ואיש הכבוד היכן הוא? הוא שהיה כל כך מוחשי, שעזר בכל התכנסות, שהביא ודאג לכולם כל כך ברור שצריך להתכונן איתו ביחד לאורחים כמובן. ואיהו? שהיה מאיר בחיוכו כל פינה ערפילית בה מישהו היה זקוק לאכפתיות שלו, והוסיף אור גם שהבהירות היתה מובנת. שהיה המשענת של כולנו בכל רגע. שהיה אהוב ואהוד וברגע אחד ..........מצב אחר......... הזמן כאילו עצר מלכת, הרגע ההוא נותר... כל אחד מאתנו חסר אותו בדרך המיוחדת רק לו עדיין בלמידה כנראה אין סופית אפילו הדיבור והביטוי עדיין קשה . מצטערת. אם אני מעייפת לפעמים בגלל חוסר בהירות של מחשבותיי.