הזמן שחולף לו

הזמן שחולף לו ../images/Emo41.gif

מרגישה את הזמן החולף לו דרכי כל יום ושבוע חודשים מבלי משים מתבוננת עליך , עלינו יחדיו ומנסה להבין מהו סוד קסמך המהלך על נפשי מדוע ישנם רגעים של אושר כה עילאי ואיך יתכן שאוהב אתה אותי ואולי זו אני רגישה וטיפשית נפשי חצויה ממאנת להרגע מזהירה את ליבי לבל יפגע אל תתקרבי עוד פעם לוחשת כל הזמן מה שרואים בחוץ הוא לא מה שנמצא ואני מנסה להדבק לתאוריה שאם המילים יהפכו למעשים כי אז הנאמר אינו בגדר הכזב וליבי ישאר ללא כל פגם אבל ככל שהזמן חולף לו מידנו מתגברת התחושה כי מילים יש ביננו והמעשים אולי לאחרת ינתנו אך אותי הם מעט מאד יחבקו
 
../images/Emo41.gif מה עשית עם הזמן?../images/Emo7.gif

הייתי איתך כל העת וחודשים ששידרתי לך מלב לוהט, ניסיתי להצליב דרכי בדרכייך, ניסיתי לחדש נעוריי בנעורייך. פגשתיך ואת מנערת כנף- בחנת עור חדש... אלי התקרבת וגם ממני התרחקת לא היה לך איכפת מה התרחש ברקמותיי בגללך, כמה שוועה נפשי לנפשך, כמה שוועה אוזני לקולך, כמה שווע גופי לגופך. אז בהתחלה היתה הנאה מרנינה עם תאווה שנבעה ממעין של תשוקה עם התרגשות דו- כיוונית והכל ניראה שהולך לפי התוכנית. אך ככל שחלף לו הזמן השתנה הצליל והגוון והאשה שאליי נסחפה ואשר ברשתה אותי שבתה, התברר שרוכשת "השכלה"- להשתנות במהותה- זה היה רצונה וכל כולה מסרה בידי אדונה, בי בעטה בלי להזיל דמעה.
 
אתה הוא האיש הסודי שלי../images/Emo35.gif

ארבלי, קראתי, שוב קראתי ושוב ושוב..... האם נפש תאומה? כתבת בדיוק את מאורעות כל התקופה... אך הסוף הוא קצת שונה, לא בבעיטה כי אם בצער רב, בהרגשה, האם ישוב עוד לעולם?
 
הזמן שלנו....../images/Emo79.gif

הזמן חלף מבלי משים חודשים על חודשים מלאי שיח ודברים סיפרתי לך עלי ,פתחתי את ליבי אבל אמרתי וחזרתי כי אני איני לבדי ניסיתי למצוא בך כתף ומרגוע אי בים הסערה חבר אמיתי יודע נפשי הסברתי וסיפרתי על דרכיי כי שונות ניסתי להאיר את הרציונאל מאחורי התאווה דאגתי כל הזמן כי תדע שליבי לאחר נתון וכי אני איני "בוגדת"בזה האהוב ומעולם לא הבטחתי לך גן אוהבים לא אמרתי אפילו כי את גופי אמסור פילפלתי מילים וחישקתי תאווה וזו בעטייה של אותה התאמה ממקור תאווה שביננו פיעמה לה ללא כל הפרעה אך מעולם, ואף פעם לא בעטתי עם /בלי סיבה בזה היקר לליבי ,אם כי במובן אחר....
 
שנעשה קצת סדר בדברים?../images/Emo8.gif

"הזמן שחולף לו" - שירך בהודעה הראשית הרי איננו מופנה אליי ישירות- מה שהקורא מן הצד לא יכול לדעת אך בטעות יכול לסבור בגלל תגובתי לשירך. תגובתי היא אכן אישית כלפייך אך במטאפורה. כל גולש/ת קבועים בפורום הבחינו כמובן בעובדה שהינך מלכת כל המלכות, יוליה שלי, המדיום הטובה ביותר שאי פעם היתה לי כדי להפיק את השירים היותר משובחים שלי. "הבעיטה" בשירי איננה בתחום האישי- אינטימי אלא במצב ובתנאים שנוצרו וגרמו לכך שהסתלקת מתפקיד המדיום ואינך משמשת מתוך בחירה שלך להיות ההשראה לשיריי. מאידך, בתגובתך "הזמן שלנו" גלשת להתנצלויות והסברים שלא היה להם מקום כי תמיד ידעתי ותמיד ציינתי בפנייך: א. אינני טייס ולא אהיה אף כי לא הייתי מתנגד להיות. ב. את מהטובות לטייסים. אכן,הכרתיך בעת שהיית שקועה בים של סערה, אפילו יותר מאחת, הייתי איתך ולמענך ככל שהתאפשר וככל שהרשיית לעצמך להיחשף וזה לא מקנה לי שום פריבילגיות עלייך. עתה, משדברים מתבהרים, ויש ´מאסטר´ בחיים מן הדין ומן הצדק שיהא הוא עוגן הבטחון שלך בים הסערה ואני רק אמשיך להודות ליד המקרה אשר הפגישתני עימך והביאתני לשיאי כתיבה יוצרת אשר לא ידעתי ובמקביל לדאוב שכל זה נסתלק ממני בדיוק באותו היום שחשפת את פינתנו החבוייה בפורום זה לעיניו של ´המאסטר´- מקרה או לא? - לעולם לא אדע! ארבל עדיין שלך עפ"י מידת נחיצותי במעגל חייך.
 

cartoon

New member
מה הוא הסוד?

מה הוא סוד קסמך שמאפנט את נפשי מהוא סוד המילים שמזמרות לליבי? ואם בכלל יש כאן התאורית האכזב אחרי המעשה אז למה, למה אני שוב ושוב לאהבתך רעבה?
 

המנעולן

New member
זה נורא פשוט

נתת ליבך למי שאהבך כי להשביח קיומך ביקשה נפשך. ליבך שולט על תבונתך- כך את הסברת בעצמך. ליבך הוא אדונך הרואה אותך בסבלך ולכן הוא מצווך לשכוח את מפקירך ומדריכך ללב אהובך תוך שהוא מדכא את נקיפות המצפון אחר מעשה ובמקביל מעורר רעבך לעוד ועוד אהבה למאהבך.
 
למעלה