הזמן עמד מלכת
הוא גדל אל המרחבים אל השטחים הפתוחים של שדות... הריח את האדמה... השקיף על החי ועל הטבע בעיניים מנצנצות כל פעם נפעם מחדש... הוא צמח בטבע... כל כך היה מורגל בלילות קיץ חמים לצאת החוצה אל מרכז השדה לנשוף את האוויר הטהור אל קרבו להביט למעלה אל הכוכבים ששימשו לו כמאור..... בכל זה הוא גדל וצמח לתלפיות...חונך על דגל החופשיות.. חונך על אהבת הארץ...... בהגיעו לגיל 18 התגייס אלא מה לטופ שבטופ... והיה לגאוות המשפחה עד מהרה טיפס בסולם הדרגות יצא לקורס קצינים.. התאהב בקצינת המנהלה... ניהלו קשר מדהים שהמרכיב העיקרי היה אהבה אחת גדולה דיברו בלילות שהיו ביחד על משפחה שתיהיה להם... שעמד להשתחרר קיווה ללכת ללמוד באחת האוניברסיטאות.... לא רצה לעבד את האדמה כמו אביו....למרות שהיה בו אהבת האדמה... במהלך הבחינות הפסיכו..קיבל הודעה לשוב מהר הביתה... אביו נפטר ככה לפתע פתאום וככה גם מתו להן כל תוכניותיו לפתע הוא היה צריך לעזור בפרנסת הבית... הלך לו רעיון הלימודים... הם תיכננו ללמוד ביחד ולפתע נאלצו דרכיהם להפרד הוא ואהובתו... היא החלה ללמוד בעוד הוא התעסק במשהו שהוא לא ממש רצה היא התקדמה...והוא איפשהוא נשאר מאחור.... התיסכול אחז בו מהר הוא נתן את כולו לאהבת הארץ שירת בצבא... אך לא זכה לתמיכה ממשית ברגע שהיה זקוק לה .... היא ניסתה בכל כוחה לעודד אותו להיות שם עבורו אבל הוא חש ממורמר...ואט ואט זה החל להשפיע על אהבתם הגדולה... וכמו פרח היא החלה בתהליכי גסיסה איטים ומכאיבים.... הפערים היו גדולים מדי..היא כמה החלה בתואר שני והוא היה לו תואר באדמה... ערב אחד שהצליחו להפגש שם במרכז השדה האהוב עליו מתחת לכוכבים בעיניים מלאות בדמעות אמר לה שלא יכול להמשיך בקשר הזה... והיא שם התמוטטה על הארץ התייפחה הלב שלה נמחץ ניסתה לשכנע אותו שזה כלל לא משנה לה שהוא לא מלומד והוא אטם את אוזניו.... הקים אותה מעל האדמה שבאותו רגע תיעב..ושילח אותה.... דרכיהם נפרדו ....שנים עברו האדמה נשארת כמו שהיא בכל מזג אוויר שורדת את השנים... הוא התחתן עם בחורה פשוטה ...היא היתה בחורה מתוקה להפליא הוא אהב אותה אבל את האהבה הגדולה ביותר אף פעם לא הצליח לשכוח תמיד היה מהרהר בה במיוחד בלילות קיץ חמים שם במרכז השדה... תמיד שם היה מזיל דמעה.. נולדו לו 2ילדים בהם התגאה עד מאד... ואז יום אחד שהוא לקח את הילדים לטיול בעיר הגדולה מכל המקומות בעולם דווקא בגלידריה שם שהוא מכופף לעבר ילדו בן ה- 5בנסיון לנקות את פניו משאריות הגלידה לפתע ליבו הלם בו בחוזקה...והנה היא שם אל מולו עם אותו חיוך שלא השתנה במהומה.... ואותו מראה שכל כך אהב...... היא זיהתה אותו ומיד ניגשה.. ליטפה קלות את הראש של הקטן... העיניים דיברו לא נאמרו שם מילים מחמת ההתרגשות... הוא והיא עמדו ככה במרכז תל אביבי סואן למשך 20 דקות.... וכאילו הזמן עמד מלכת.......... המשך יבוא............>>>>טאי
הוא גדל אל המרחבים אל השטחים הפתוחים של שדות... הריח את האדמה... השקיף על החי ועל הטבע בעיניים מנצנצות כל פעם נפעם מחדש... הוא צמח בטבע... כל כך היה מורגל בלילות קיץ חמים לצאת החוצה אל מרכז השדה לנשוף את האוויר הטהור אל קרבו להביט למעלה אל הכוכבים ששימשו לו כמאור..... בכל זה הוא גדל וצמח לתלפיות...חונך על דגל החופשיות.. חונך על אהבת הארץ...... בהגיעו לגיל 18 התגייס אלא מה לטופ שבטופ... והיה לגאוות המשפחה עד מהרה טיפס בסולם הדרגות יצא לקורס קצינים.. התאהב בקצינת המנהלה... ניהלו קשר מדהים שהמרכיב העיקרי היה אהבה אחת גדולה דיברו בלילות שהיו ביחד על משפחה שתיהיה להם... שעמד להשתחרר קיווה ללכת ללמוד באחת האוניברסיטאות.... לא רצה לעבד את האדמה כמו אביו....למרות שהיה בו אהבת האדמה... במהלך הבחינות הפסיכו..קיבל הודעה לשוב מהר הביתה... אביו נפטר ככה לפתע פתאום וככה גם מתו להן כל תוכניותיו לפתע הוא היה צריך לעזור בפרנסת הבית... הלך לו רעיון הלימודים... הם תיכננו ללמוד ביחד ולפתע נאלצו דרכיהם להפרד הוא ואהובתו... היא החלה ללמוד בעוד הוא התעסק במשהו שהוא לא ממש רצה היא התקדמה...והוא איפשהוא נשאר מאחור.... התיסכול אחז בו מהר הוא נתן את כולו לאהבת הארץ שירת בצבא... אך לא זכה לתמיכה ממשית ברגע שהיה זקוק לה .... היא ניסתה בכל כוחה לעודד אותו להיות שם עבורו אבל הוא חש ממורמר...ואט ואט זה החל להשפיע על אהבתם הגדולה... וכמו פרח היא החלה בתהליכי גסיסה איטים ומכאיבים.... הפערים היו גדולים מדי..היא כמה החלה בתואר שני והוא היה לו תואר באדמה... ערב אחד שהצליחו להפגש שם במרכז השדה האהוב עליו מתחת לכוכבים בעיניים מלאות בדמעות אמר לה שלא יכול להמשיך בקשר הזה... והיא שם התמוטטה על הארץ התייפחה הלב שלה נמחץ ניסתה לשכנע אותו שזה כלל לא משנה לה שהוא לא מלומד והוא אטם את אוזניו.... הקים אותה מעל האדמה שבאותו רגע תיעב..ושילח אותה.... דרכיהם נפרדו ....שנים עברו האדמה נשארת כמו שהיא בכל מזג אוויר שורדת את השנים... הוא התחתן עם בחורה פשוטה ...היא היתה בחורה מתוקה להפליא הוא אהב אותה אבל את האהבה הגדולה ביותר אף פעם לא הצליח לשכוח תמיד היה מהרהר בה במיוחד בלילות קיץ חמים שם במרכז השדה... תמיד שם היה מזיל דמעה.. נולדו לו 2ילדים בהם התגאה עד מאד... ואז יום אחד שהוא לקח את הילדים לטיול בעיר הגדולה מכל המקומות בעולם דווקא בגלידריה שם שהוא מכופף לעבר ילדו בן ה- 5בנסיון לנקות את פניו משאריות הגלידה לפתע ליבו הלם בו בחוזקה...והנה היא שם אל מולו עם אותו חיוך שלא השתנה במהומה.... ואותו מראה שכל כך אהב...... היא זיהתה אותו ומיד ניגשה.. ליטפה קלות את הראש של הקטן... העיניים דיברו לא נאמרו שם מילים מחמת ההתרגשות... הוא והיא עמדו ככה במרכז תל אביבי סואן למשך 20 דקות.... וכאילו הזמן עמד מלכת.......... המשך יבוא............>>>>טאי