הזמן בורח......

[דש1דש]

אבל העובדות הן שלא כל אחת

יפה ומושכת ואפילו אם כן - לא כל אחת "נחטפת". ודרך אגב - חכמה בימינו מהווה מגבלה - לצערי - ואם זה בא עם מצליחה - כלכלית ו/או מקצועית - בכלל - זה מהווה אבן נגף רצינית במציאת בן זוג

אם מישהי לא פגשה את הגבר הנכון, אם היא לא רוצה להתפשר, אם היא לא בנויה לזוגיות - כל זה גורם לכך ש"לא לכל סיר יש מכסה" והגדילה חברה שלי לענות "ואולי אני בכלל מחבת?!" לא צריך למהר ולעשות את זה - אלא אם

מוכנים למה שזה אומר - מכל הבחינות (ונראה לי שניהי בודקת מה זה אומר)

או מגיעים לגיל שמתחיל ליהיות מאוחר

או מחליטים שהורות כרגע יותר חשובה מזוגיות - זוגיות יכולה לבוא אחר כך - כשלא לחוצים על הורות. זה מותר, זה אפשרי בימינו - וזה כל כך טוב שזה ככה!!!!

 

[ניהי]

לא מתייאשת....

דוריס שלום ... תודה רבה על האכפתיות ועל תשומת הלב ולכל מי שדואגת ודואג להתייחס לסוגייה שהעליתי כאן. לשאלתך, אני לא התייאשתי מהחיפוש אחר בן זוג, כן התייאשתי מהגברים שהכרתי. אני בחורה נאה וחכמה (עם כל הצניעות), לדעתי, התברכתי בחוסר מזל בנושא. הגעתי לשלב של עשיית חושבים, והגעתי למסקנה שכרגע הדבר שאני הכי רוצה הוא להפוך לאם. על כן אני מניחה כרגע את החיפוש האינטסיבי אחר בן זוג ואמתקד במימוש העצמי שלי.... ומאמינה בכל ליבי שאמצע בשלב מסויים את בן הזוג המתאים שירצה אותי גם כאם וירצה את ילדי כחלק מחייו. אנשים טובים ששיתפתי אותם בנושא "הזהירו" אותי שאח"כ יהיה לי קשה יותר להכיר... אני חייבת להתוודות - גם עד עכשיו לא היה לי ממש קל... אני בחורה אופטימית המחפשת זוגיות אבל לא בכל מחיר. ואם היא לא תגיעה מכל סיבה שהיא אדע תמיד שלא עמדתי בצד ופיספתי את הדברים היפים בחיים כי "אין לי זוגיות". אלא עשיתי הכל כדי לקדם את עצמי ולממש את צרכי ולחוות אהבת אם וילד !!!!

 

[zut]

סיטואציה דומה

אני בת 33 , נושקת ל34. לפני שנה גם אני הרגשתי כמוך, השעון הביולוגי תקתק, הרצון למשפחה, לילדים, לממש את האמהות שלי. ואז... יצאתי עם בחור, התאהבתי, אחרי כחודש הריתי, ממש לא בכוונה. בהמשך נפרדנו, חזרנו ונפרדנו שוב בחודש שלישי. המצב הוא שגם הוא וגם אני שמחנו מאד להריון הזה, בלי קשר אלינו. בסופו של דבר, אני נותרתי שבורת לב, בהתמודדות מאד קשה עם אהבה נכזבת, שרק בימים אלו אני מרגישה שאני משתחררת ממנו, כלומר משחררת את הרצון שלי לזוגיות איתו. היום אני באמצע חודש שביעי, לא ממש זוכרת את התקתוק של הביולוגי...זוכרת במעורפל שמשהו תקתק והאמת שזה כיף לא לשמוע אותו. אבל אז באות טרדות אחרות. כן, אני מאד חוששת מלהיות חד הורית, מלתפקד יום יום , שעה שעה כאמא. גם מאד מתרגשת מזה וגם מודעת לכך שגם כשיש זוג הורים, רוב הנטל הוא על האמא בדר"כ. במקרה שחי יש אבא בתמונה, עוד לא ברור לי כמה הוא ישקיע כאב, ויש קטעים שנדמה לי שהדברים היו יכולים להיות פשוטים יותר בלעדיו. אבל אני גם מודה על כך שהוא בתמונה, שלביתי יהיה אבא, שתהיה לנו העזרה הכלכלית לפחות, ובמידה מסויימת גם עזרה בחיי היומיום וכמובן עוד דמות הורה שתאזן אותי. לגבי להכיר בחורים אחרים... הופתעתי לגלות שבחורים חדשים התחילו איתי בתקופת ההריון, אני עוד לא ממש פנויה רגשית לקשר אחר, אבל באמת הופתעתי מזה שיש גברים שזה לא מה שיעצור אותם מלפתח קשר אמיתי עם אישה. אני מניחה שאחרי שהילדה תיוולד האמהות רק תועיל לקשרים שלי עם בני זוג חדשים, כי הרי הדבר האחרון שגבר רוצה זה אישה שכבר לחוצה על ילדים. כך התקתוק שלי כבר נעלם ויש זמן להכיר את האיש שלי, אפילו בגיל 40...עד אז אוכל להכיר אנשיםללא לחץ. ללא ספק הייתי מעדיפה לעבור את ההריון וההורות עם בןזוג, למרות התמיכה שיש לי ממשפחתי המקסימה. כמו שאת רואה יש יתרונות וחסרונות למצב הזה. במקרה שלי הסיטואציה לא דרשה אומץ כמו ללכת לבנק הזרע ולעשות את זה. אצלי זה פשוט רקה ואני שמחה על כך מאד. לגבי הצד הכלכלי, יחסית, אצלי אני מסתדרת, אבל אני מכירה משפחות עניות מאד אך מאושרות. כסף לדעתי לא צריך להיות שיקול בילד ראשון. בשלישי או בששי יש מצב לבדוק אם אפשר לעמוד בכך. לחווית ההורות אין מחיר. בהצלחה לך.

 

[doris12111]

לניהי מדוריס

מה שלומך? איך עבר עלייך הצום? לי עבר לא טוב עם הקאות והגעתי למר"מ. סיפור . לא משנה. בכל מקרה קראתי את מה שכתבת לי ואני חיבת לומר לך שאני מצדיעה לך על ההחלטות שאת עושה ועל העובדה שאת יודעת מה את רוצה מעצמך וזה כבר טוב . אז לכי על זה ואל תפחדי משום דבר . ובסופו של דבר את תמצאי את בן הזוג המיועד לך. צרי קשר

 

[ניהי]

../images/Emo51.gif לדוריס מניהי

מקווה שאת מרגישה יותר טוב.... אני בהחלט מתכוונת להמשיך בדרך זו... אך עם כל "הבטחון" יש המון המון חששות בדרך, אני בדרך כלל משתדלת שהם לא יהוו מכשולים אלא יהוו אתגרים. ואני כמעט בטוחה, שעד שאני לא אעשה את הצעד הזה, אני לא אהיה לגמרי בטוחה שזה הצעד הנכון. לכן למעשה העליתי כאן, בפורום, את השאלה. קיבלתי כל כך הרבה תגובות וחיזוקים, והרבה מעבר למה שציפיתי (למעשה לא ציפיתי לכל כך הרבה עידוד ופירגון), שהיום אני ממש מרגישה שאני לא לבד, ויש כתובות ויש אנשים טובים. אני הרבה יותר בטוחה בדרך זו. אך כמובן אני עוד צריכה לעבור מספר תחנות בדרך. מבטיחה לעדכן אתכן בכל שלב ובכלל בתהליך. נהנית מאוד מכן ניהי

 

[doris12111]

ניהי שלום

מה קורה? אניי שמחה על מה שכתבת לי וזה טוב שאת מקבלת חיזוקים ואני תומכת על כל ההחלטות שלך. וזה טוב .ואם את שלמה אם מה שאת עושה אז לכי על זה ואני בטוחה שהרבה גברים ירצו אותך למרות שיש לך ילד או ילדה למרות שיהיה טיפה קשה . כי הרי את יודעת שיש הבדל בין מישהי שרוצה להכיר בחור והיא רווקה ובלי ילדים לבין מישהי שיש לה ילד ובלי בעל. אבל בכל מקרה אם את נראית טוב ובחורה טובה אז כל אחד ירצה אותך. אז תעדכני אותי כבר . אם את רוצה יש לי מסנג'ר את יכולה להתכתב איתי והאימייל שלי הוא: [email protected] אז ביי בינתיים.

 

[עוגיייייייייה]

../images/Emo41.gif יהיה בסדר