הזמינה אותו לקפה

יוליה.

New member
הזמינה אותו לקפה

שאלה. בא לך קפה? אה.. אפשר. אמר. אולי.. למה? מה למה? שאלה. מה יש לשאול למה, על קפה? רצת לדבר אולי גם לספר אוף... אמרה. לא מבינים כלום הבנים האלה. ככה היא מספרת לי סיפור בבוקר ואני מקשיבה לה. וצוחקת. שותה קפה יחד עם האיש שלי שלא שואל למה שלמד לעשות פרצוף של מקשיב אז מה אם גם הוא לא ממש מבין
 

שרי 43

New member
גברים מנגה נשים ממאדים.....

וכשאני ממש חושבת על זה לעומק...גם אנחנו לפעמים לא ממש מבינות אז מה בעצם אנחנו מצפות מהם? דרך אגב..העוגה יצאה עשררררררררררררררר
 

קאזנובה

New member
מחשבה לעומק ../images/Emo119.gif

אל תחשבי ואל תצפי מהם (הגברים) ואז לא תקדיחי את התבשיל והעוגה תצא 10
 

קוב

New member
סיפורים, סיפורים...צריך איזה דוגמית

ממי אתן מצפות ממי? מהגברים? אילו מכוכב נוגה? שרי, באמת! לא ראית בערוץ המדע? אין גברים בנוגה! אפילו לא נשים... אגב, מימני את תמיד יכולה לצפות לאיזה שטות... אני לא אוהב לאכזב.
 

יוליה.

New member
גם כשאנחנו לא ממש מבינות

עדיין אנחנו מבינות. בערך. והם? מבינים בדרכם. אחרת.. ואנחנו תמיד מצפות תמיד מתאכזבות מקטרות ביחד ואז חוזרות לזה שבנגה זה אחרת ומכאן הפרנסה של כל בתי הקפה.. ועולם כמנהגו נוהג.. ואני.. לעוגה של שבת.. אוייש! נגמר לי הקמח התופח...
 

שרי 43

New member
והכל ענין של זויות ראיה........

והעוגה של שבת....לא נורא...קחי קמח רגיל ואבקת אפיה חחחחחחחחח
 

שרי 43

New member
ונזכרתי בשיר של אילן בט

לצפות שתזרח השמש לצפות שהיא שוב תעלה למעלה בדיוק כאמש התהליך הזה תמיד ישנה. לצפות שהמחר יבוא והפעם יהיה אחר וכאשר הוא כבר פה אצפה שוב ליום אחר לצפות לצפות ושוב לצפות הגיע הזמן גם קצת לשנות איך אוכל לצפות לדברים שיבואו ויגרמו לי עוד פעם לבכות......
 

אפרת.א

New member
רק לקפה... ../images/Emo96.gif

גישוש, רטט נפלא, חמימות ידך, רון צחוקך, מבט אל מבט מילה נאלמת, מתוך מבוכה קלילה, לוחשת "אוהבת". מישירה מבט אך אויה, המבוכה... את עיני משפילה. יבש בגרון, יד מושיטה, ענוג המבט, מגשש. עיני מדברות, מספרות, רחשי ליבי מסגירות. מבטים מצטלבים, "רק לקפה" יושבים - נבוכים...
 

יוליה.

New member
קפה אחר..

כשבסוף נפגשנו אני והוא, אחרי חודשים של צ´יטוט. אוי המבוכה הגדולה. והעיניים שדיברו. והידיים שמדי פעם נפגשו. מה אני עושה פה? איך הגעתי פתאום לכאן? השתגעתי? תגידי, את השתגעת? ללכת מכאן ולשכוח מיד. ואז למחרת אמרתי לה, בואי לקפה. סתם. וכל הסיפור נשפך.. "רק קפה" גם כיסוי לפגישת געגוע, שבה היו פרפרים וכמיהה. והצורך הבלתי נלאה הזה להתאהב מחדש. כמו ילדה בת שש עשרה. כמו ילדה. .....
 

שרי 43

New member
והקפה האחר הזה הזכיר לי....

אני חווה איתך את הפגישה את הליטוף, הנשיקה, את המבט, את השתיקה השקט שלפני, לפני הסערה את מתקשרת מאושרת בדרך חזרה "אני עם פיק ברכיים צריכה אותך דחוף...נורא.... בואי ניפגש עכשיו בבקשה" יושבת מולך שותקת, אין צורך לומר מילה רואה על פנייך את אושרך - אישה העיניים בוהקות, הידיים רועדות את אומרת "אני מה זה רעבה בואי נאכל קצפת, נתפרע, למי אכפת מהדיאטה" וכך יושבת מקשיבה את שחווית ועוד חווה "אני נראית בסדר? זה לא נורא? תגידי ת´אמת איך נראית לך השמלה?" ואני מהנהנת רוב הזמן רק מחייכת ואין ביננו אף דקת שתיקה איזו אחווה, איזו עוצמה, מאושרת באושרך אישה.
 

אפרת.א

New member
אוי שרי....לא נתתי לך

להשחיל מילה... חחחחחחח איך יכולתי? הדרך נראתה כל כך ארוכה, לא נגמרת... (אני והמזל שלי...איפה אני מוצאת אותם איפה?:) כשהגעתי אליך, התישבתי מולך, ראיתי פתאום איך העולם מחייך! הסתכלת בי בעיניים רכות, נתת לי חיבוק חזק ותומך, ואני? כשושנה פורחת מולך, מלהגת מפטפטת דמותו נוצרת, בקושי יכולתי לשבת... ואת? חחחחחחח מביטה בי ברוך מחייכת,,,מעשנת,,,שותה קפה ושותקת... ובסך הכל מה ביקשתי? חחחחחחחחח וופל אמריקאי:))) לא בקשה צנועה?
שנה שרי,,,,,,שנה....! איך עף לו טס הזמן...
 

שרי 43

New member
אבל התחושות נשארות ....

חיות, נושמות והכי אמיתיות כאילו זה היה היום בבוקר הא?
 

שרי 43

New member
אבל התחושות נשארות....

חיות, נושמות והכי אמיתיות כאילו זה היה היום בבוקר הא?
 
למעלה