"הזכות להורות"

[רון סי]

לא קיימת "זכות להורות" באופן כללי

קיימת זכות להורות ביולוגית, כמו שקיימות זכויות טבעיות אחרות, אבל זו זכות שלילית - כלומר, המדינה מחויבת להימנע מלהפריע לאדם לממש את זכותו להורות, אבל לא חייבת לסייע לו בכך.
אבל הליך הפונדקאות לעצמו, אף שהוא כרוך כנראה בסכנות מעבר להריון רגיל, אינו בלתי מוסרי לעצמו. הפונדקאית מקבלת תגמול נדיב - לעיתים הרבה מעבר למה שיכלה לקוות שתקבל בכל מצב אחר - ונטילת סיכון בעבור תגמול מתאים הוא מעשה לגיטימי (יש מקצועות מאד מסוכנים שבהם התגמול קטן בהרבה).

 

[מכסי פיכלשטיינר]

מה זה משנה מה דעתנו

בחברה שבה אדם שלא הוליד (או שהוליד פחות ילדים מה"ממוצע") סופג ביקורת ארסית על כל צעד ושעל, אל נתפלא שהעשירים מוכנים לנצל את גופן של העניות כדי לחמוק מהביקורת הזו ולהשיג לעצמם חיים יותר נוחים.

אגב, האם המונח "הזכות להורות" מעוגן באיזושהי חקיקה, כמו זכויות אחרות? שאם לא כן, בעצם זה שאנחנו משתמשים במושג הזה, אנחנו מסייעים ליצור את הרושם שהמדינה אכן הבטיחה משהו למישהו, וכעת עליה לקיים.

 

[masorti]

הזכות להורות מעוגנת בפסיקת בית המשפט העליון..

קרא את פסק הדין של בית המשפט העליון בפרשת נחמני בהרכב של 11 שופטים.
הנה גם תקציר הפרשה (ראה בעיקר בפיסקה האחרונה).

 

[מכסי פיכלשטיינר]

מעניין, תודה

השאלה הבאה היא, מן הסתם, היא האם מהפסיקה במקרה של רותי נחמני אפשר להסיק לגבי חובת המדינה לסייע לכל מי שחפץ בכך להפוך להורה.

 

[בנדק חביב]

אאל"ט לאחרונה פסק בית המשפט

שתורם זרע שהתחרט על תרומתו אינו מחוייב לתת את זרעו המוקפא לאשה שחפצה בו בגלל שזרעו הוא אבי בנה/בתה הראשון/ה. ל"א חובת המדינה לאפשר הורות אינה בדיוק חלק מזכויות היסוד ה"טבעיות" של האדם. מה ל'שות יש זכויות קודמות, כמו הזכות לא להיות הורה בניגוד לרצונך.

 

[masorti]

אכן נפסק כך, אבל יש שני הבדלים...

א. במקרה של רותי נחמני היה מדובר על ביציות מופרות שכללו לא רק זרע אלא גם ביצית, כך שלא דובר על תוצר בלעדי של הגבר.
ב. במקרה של תרומת הזרע האשה יכלה להרות מזרע של אנשים אחרים, ומה שנפגע בפסיקה הוא לא זכותה להורות אלא רק זכותה להורות מאדם מסוים (עיין בפסק הדין).
במקרה של רותי נחמני השמדת הביציות היתה שוללת ממנה לחלוטין את היכולת להיות אם ביולוגית.

 

[בנדק חביב]

רותי נחמני מענינת אותי כשלג דאשתקד

כיוון שהתיחסתי לגבר חי, שתרם זרע, והחליט לא להשתמש בו יותר.
מה הקשר של זה לזכות ההורות של האשה? יש קשר לזכותו לא להיות הורה בניגוד לרצונו. מזכיר קצת את "גנבות הזרע" לפני עשרים שנה בערך.

 

[eliUSA]

טוב יעשו

אם במקום למצא פונדקאית, שימצאו אשה שרוצה ילדים ויגדלו את הילדים במשותף איתה.

ילדים צריכים הורים משני המינים.

 

[בנדק חביב]

אתה בטוח, ממש בטוח?

 

[eliUSA]

אני די

ביחוד בנות צריכות אמא ובנים אבא

אני מדבר כאחד שהתייתם בגיל 6

אני גם מכיר מישהו שהוא גיי מוצהר שמגדל בשותפות שני ילדים והסידור הזה עובד מצויין

 

[eliUSA]

ואני לא היחיד

פה

 

[בנדק חביב]

תגיד, לא מצאת לך אילן גבוה וחשוב יותר

מהאשה החשוכה הזו, שזו אינה הפעם הראשונה שפיה בוגד בה?

 

[תרנגולת ערומה]

זה מסוג הדברים שבעקרון הם לשיקול

ההורים. כל אחד מחליט איזו משפחה הוא רוצה.

אלא שכאן הביולוגיה לא מאפשרת את מה שהם רוצים, ונשאלת השאלה עד כמה רחוק ראוי ללכת עם השיטות להתגברות על מכשולים ביולוגיים.

 

[רון טובלר]

המדינה לא צריכה "לספק"

אבל היא גם לא צריכה להפריע.
אין דין ילד שנולד בתווך פונדקאית (שבכ"ז חצי מהמטען הגנטי שלו הוא של אחד הגברים באותו זוג) לבין ילד שאומץ במדינה זרה מבחינה בירוקרטית, בשביל שיהיה ברור שהוא לא נחטף וכו'.

מה שאותי מצחיק בכל הסיפור זה שהם רוצים לכפות את השקפתם בנושא גיור וכו' על הסמכות לענייני גיור. שימצאו להם רב רפורמי שיגייר אותו. בכלל, לא ברור לי כל הנושא הזה שאנשים רוצים טקס עם רב אבל מצד שני רוצים בתנאים שלהם. אני רוצה שרב מסויים יתן לי תעודת הכשר אבל לא רוצה לעמוד בתנאים שלו, אני רוצה לפי החוקים שלי. זה כמו לרצות לשחק כדורגל אבל שהשופט ירשה לי גם לכדרר ביד.

ועוד דבר קטן - אני לא חושבת ש"תורמת ביצית" שווה ל"פונדקאית".

 

[בנדק חביב]

אהה, זה לא כך

הרב רוצה, המדינה כופה, אז אם כך, אני רוצה רב אבל איך שבא לי, ואז המדינה תכפה... וחוזר חלילה.