הזכות לבחור

boon2

New member
אני דוקא כן קראתי

לא יאמן, אבל אני דוקא כן קראתי את כל השרשור (עד כאן לעת עתה), מאוד התאכזבתי שהשיחה, שהיתה יכולה להיות מעניינת מאוד אם היתה מתייחסת לזכותה של האשה על גופה, הפכה לשיחה על האם הפלה היא רצח שדומה קצת לשיחה על - אם אלוהים הוא כל יכול האם הוא יכול לברוא אבן שלא יוכל להרים? התעכבתי דוקא אצלך, דוסטו, כי מצאתי כאן סוף סוף נימה ישירה ומעשית יותר ואני רוצה להמשיך אותה בקצת משלי (זו דעתי הפרטית ואינה מבוססת על התנ"ך או על ספרות מקצועית). גם בחפירות ארכיאולוגיות של תקופת האדם הקדמון מצאו מכשירים לביצוע הפלות, כך שאנחנו לא המצאנו את זה. אני מתייחס לתקופות קדומות כי חלק מהעקרונות הערכיים שלפיהם אנחנו חיים היום נקבעו בתקופות האלה. אחד מהם הוא הצורך של הגבר לשלוט על האשה (הוא גם צריך לשלוט על גברים אחרים אבל זה כבר נושא אחר). הצורך הזה נבע כנראה משני גורמים עקריים (חוץ מהצורך לשלוט כשלעצמו). גורמים אלה הם: אי יכולתו של הגבר לדעת בודאות את אבהותו על הילדים (רק האשה יודעת, וגם זה לא תמיד כך) ואי יכולתו של הגבר להמשיך ביחסי מין כרצונו (הוא תלוי בגורמים פיסיקליים כידוע) לעומת יכולת של האשה להמשיך הלאה ללא הגבלה. אם תחברו את שני הדברים האלה יחד תקבלו את הצורך הכפייתי של הגבר לדכא לחלוטין את האשה ולהחזיר אותה קטנה וצייתנית ככל האפשר (אם תרצו, כבודה של בת מלך בבית פנימה), זאת כדי לודא ככל האפשר שילדי האשה באו מה-DNA שלו (בנגוד לאריות למשל, שם הזכרים הורגים את הגורים כדי לגרום לנקבה להתייחם ולהזדווג איתו ולודא שהגורים שלו). תוסיפו לזה את התפתחותה של הדת, שהיא בבסיסה בנוייה מכפייתיות ללא סובלנות בכל אורחות החיים ואפילו שליטה על המחשבות והרגשות, והנה לכם התבשיל בכדירה (תרתי משמע) של קדושת העובר. האמת היא, כפי שכבר אמרתי מקודם, נשים שהן אינטליגנטיות ושרדניות בדרך כלל, ידעו להתמודד עם זה בדרכן שלהן, ומכאן הממצאים הארכיאולוגים. כיום הסיפור הוא שונה, נשים מתחילות להבין את התהליך שהביא אותן עד הלום ולהשתחרר מכבליו, זכותה של האשה על גופה הוא חלק אלמנטרי ובלתי נפרד מהתהליך (למרות מעורבותם של שמרנים, דתיים, ובורים). ברוב הארצות המתקדמות (כולל אותנו), ישנם חוקים המבינים זאת ואת המקרים הגבוליים או האחרים פותרים בדרך כלל על ידי התעלמות של שלטונות החוק מאי קיומו - כמו שעושים בארץ, לא שמעתם בזמן האחרון על רופא שנידון על 'הפלות בלתי חוקיות' אני מקווה. דוקא בארה"ב שהיא אחת הארצות המתקדמות בנושא החקיקה (ולא כמו שכמה מכן חושבות) עלולה לבוא רגרסיה ושינו בחוקים עם מינויים של שופטים עליונים שמרניים על ידי הנשיא הנוכחי לפני תום כהונתו. אז בגדול, כל זמן שהעובר הוא חלק מגופה של האשה, ובמשך מליוני שנות אבולוציה עבר גופה של האישה השתלשלות מיוחדת כדי להתאימו לנוכחות העובר, וכשהמוח הנשי משתחרר מהכפייתיות, אם הגברית או המינית, או החברתית או הדתית, הסקנה את המסקנה שלכן בעצמכן.
 

mrona

New member
עוד פרטים

רגע בנות, אני עדיין לא מבינה את החוק. מה זה אומר "שלב מאוחר"? חודש שלישי זה שלב מאוחר? האם זה אומר שבכל מקרה אי אפשר יהיה לבצע הפסקת הריון, גם אם העובר מאוד פגום, או בריאותה של האם בסכנה? הכתבה לא נותנת מספיק אינפורמציה. אני לחלוטין בעד - free choice ובכלל לא משנה מהם הנסיבות, עד החודש השלישי לדעתי עדיין לא מדובר בעובר עם זכויות אנוש (שש שבע תאכל אותי עכשיו שאמרתי את זה
). אני עברתי הפלה ואני יכולה לאמר לכן שהדבר האחרון שהייתי צריכה זה את הפלייר שחילקה לי אישה חרדית בכניסה לועדה. אחרי החודש השלישי, אם העובר פגום או חיי האם בסכנה - זה לא רק זכותה, זו חובתה להפסיק את ההריון (אני משוכנעת שגם על זה אני אחטוף משש שבע
).
 

shandy

New member
רחם לכל האומה

מבחינתי מדובר בשאלות ברמה העקרונית, האם ומתי יש למדינה זכות על גוף האשה. ואם למדינה יש זכות, על גוף האשה למה היא לא דו סטרית, למה היא לא כופה על נשים חולות נפש בדרגות גבוהות או מפגרות בדרגות קשות לעשות אמצעי מניעה קבועים למה היא לא מכריחה גברים מהסוג הנ"ל לעשות ניתוחי עיקור זרע. ולוקחת סתם דוגמא בחורה בת 20 נכנסה להריון, והסיבה לא חשובה, היא לא רוצה להתקשר לבן זוג אחד, היא לא רוצה להיות אמא, היא ילדותית ורוצה להנות מהחיים, ללמוד, ילד יקלקל לה את כל התוכניות, אם היא תלד את הילד, מה יקרה לה? היא תשנא אותו, לא תטפל בו כמו שצריך, הילד יהיה מוזנח, המדינה תשקיע בו הרבה כספים, שחלקם הם סתם ביזבוז, הוא יגדל במעונות או בפנימיות או סתם יעבור לאימוץ. אז זה התפקיד שלה? להיות רחם להשכרה, כלי קיבול לזרע הגברי? נכון שיכולה להיות גם תמונה אחרת אבל לכל שוללי ההפלות, מציעה, שבו פעם עם עובדות סוציאליות רופאים, פסיכולוגים שמטפלים בילדים לא רצויים, תשמעו את סיפורים מזעזעים, תבדקו פעם אצל עבריינים וחולי נפש כמה מהם הם ילדים לא רצויים וילדים שההורים לא התיחסו אליהם.
 

mrona

New member
זכויות האם וזכויות העובר

שנדי, אני רוצה לעשות הבחנה בין עובר שקיים 3 חודשים ברחם, לבין השלב המוקדם יותר בו הוא ביצית מופרת בשלבי התפתחות. לביצית המופרית אין זכויות, ובחירתה של האם והאב (דרך אגב) עולים על זכותה להמשיך להתקיים. לעובר יש זכויות, ותפקידו של החוק להגן על הזכויות האילה. לכן אני נגד הפלות לאחר שלושה חודשים של הריונות בריאים. גם אם זה הריון בעייתי (פיגור, אונס, וכו') הפסקת ההריון צריכה להעשות קודם, כי אחרי העובר לא אשם בנסיבות בהם נוצר.
 

shandy

New member
למי יש זכות על גוף האשה

מרונה את מדברת על 3 חודשים שששבע מדברת על זמן אחר אני שואלת שאלה עקרונית האם ומתי למדינה יש זכות על גוף האשה, ולמה היא חד סטרית מדוע אין עיקור של אנשים שאינם מסוגלים להיות הורים רוצה להתיחס למשפט אחד שלך, העובר לא אשם בנסיבות בהם נוצר, אם כך למה לא מדברים על התנאים בהם הוא יגדל במצבים שציינת? ממי את מצפה שיגדל אותו אחרת? להביא ילד לעולם זה לא רק ללדת אותו, זה לגדל אותו מאהבה מרצון משמחה לא משנאה והזנחה
 

שש שבע

New member
או למסור אותו למישהו אחר שיגדל

אותו באהבה. ואגב לדעתי עובר בן 3 חודשים הוא כבר אדם, למרות שהגודל שלו הוא פחות מעשרה סנטימטרים, יש לו הכככככל.
 
קביעת הנקודה המדוייקת ושאלה ל6-7

"ביצית מופרית" לבין "עובר" "תינוק" או כל ביטוי אחר שתבחרו, היא לא משהו חד משמעי. זה נתון לויכוחים פילוסופיים והלכתיים, מתי "גוש של כמה תאים" הופך ל"יצור חי","אדם", "תינוק" . השאלה היא זכות מי עדיפה, זכות העובר או זכות האם, ופתרון אפשרי אחד הוא כמו שמרונה אמרה- לקבוע נקודת זמן (מס' שבועות ברחם) שבה העובר נחשב ליצור חי וככזה יש לו זכויות. גם שאלת הזכות לחיים של ילד פגוע לעומת הזכות לטיפול הולם שלו ושל אחיו והזכות של הוריו על גופם, היא סבוכה. במיוחד במדינה כמו שלנו שבה השירותים והעזרה לגידול ילידם פגועים הם מעטים, ואיסור כזה דן את ההורים ואת ילדיהם האחרים למצוקה קשה ולדאגה מתמדת מי יטפל בצאצא הפגוע אחרי מותם. נראה לי שחבל מאד לנסח חוק חד משמעי, והועדות הן הכלי המאפשר למדינה לבחון כל מקרה לגופו. ולענין: אני חושבת שהמדינה צריכה לאפשר הפלות. באשר לשאלת הזמן- אשה אמידה ומשכילה שתגלה שהיא הרה ולא תהייה מעונינת בהריון, כלומר- הקבוצה החזקה יחסית של המעוניינות להפיל, תדע לגלות את ההריון ולעשות את ההפלה בשלב מוקדם לחיי העובר. דווקא המקרים הבעייתיים- אמהות-נערות (וכאלה יש המונים באמריקה!) בנות ממשפחות מסורתיות שלא קיבלו חינוך מיני כלשהו, אמהות שמגלות בבדיקות שהעובר פגוע- הן אלו שנפגעות מהחוק הזה. ושש שבע, יש לי סיפור ושאלה אלייך. לפני כמה שנים גיליתי שאני הרה לבן זוג שזה עתה עזבתי אותו, בעיקר כיון שלא רצה במחוייבות של נישואין וילדים. אחרי שנעלם בבהלה לכמה ימים(שרק הוכיחו לי שאכן, לא זה הבחור שאני רוצה לגדל עימו ילד) אמר הבחור שהוא מעדיף שאעשה הפלה אך יכבד כל מה שאבחר. הוא לא מעוניין בילד. ההחלטה נשארה שלי, אשה צעירה, בריאה ומשכילה עם משפחה תומכת. אמנם, בלי בסיס כלכלי ,אבל הייתי מוצאת עבודה ומסתדרת איכשהו כמו אמהות אחרות. ההתלבטות שעברתי הייתה קורעת לב, הזכות שלי לחיות מול הזכות של ילד להיות רצוי. השיקול של מה שזה יעשה לחיי היה משני, כי רציתי ילד ויכולתי לגדל אותו: כבר לא הייתי בת עשרה, בסביבתי שבה אין כמעט סטיגמה על חד הוריות, משפחתי הייתה מוכנה לתמוך בי ולעזור לגדל את הילד, והבחור אולי היה עוזר כלכלית. אבל אבא זה לא ארנק, והוא לא רצה את הילד הזה. חשבתי אז שהלואי ולא הייתי יודעת מי האבא. הייתי משאירה את ההריון ומתגברת על המחירים הכלכליים והחברתיים של חד הוריות. אבל ידתע בדיוק מי האבא,ועשיתי הפלה כי לא רציתי להוליד ילד שאביו לא רוצה אותו, ילד שהיה נולד לחסר שהוא נורא בהרבה ממצוקה כלכלית. ושוב- לא הייתי צריכה להתמודד עם בעיות שיש לנשים רבות, כמו מצוקה כלכלית קשה , סטיגמה, משפחה מתנכרת, חוסר בעזרה בטיפול בילד. האם את חושבת שהמדינה היתה צריכה להשתתף בהחלטה שלי? אני חושבת שלא.
 

שש שבע

New member
לא, זה לא קשור למדינה אבל

אני חושבת - עם כל הצער שאין להשיב את הנעשה - שההחלטה שלך היתה מוטעית, ואגב בבלכה כבר קבעה זמן לגבי עוברים, עובר פחות מ-40 יום - פחות בעיה לפיל, יש הרבה דיונים הלכתיים בענין, וכן כל מקרה צריך לדון לגופו. ותתפלאי לשמוע כמה יש להלכה לומר בענין, לא כל פעם שרופא אומר "הפלה" ההלכה אומרת "לא" במקריםן של חיי האישה או חיי העובר, חד משמעית חיי האישה קודמים, במקרים של נכות נפשית מאפשרים הפלות, במקרים רבים של תינוקות פגומים שאינם יכולים לחיות אחרי הלידה - מתיריםפ הפלה. במקרים של הריון עם תבמונות שונות - לפעמים לא מתירים הפלה, אבל מתירים "מניעת טיפול" בכדי שנעובר ימות לבד" זה לא פשוט כל העסק הזה. ואני אגמול לך עם סיפור משלי, ואחא כך אני רצה לעסק, בערב אחזור. בבית חולים מסוים נולדו 2 ילדים עם בעיה פיסיולוגית שאמורה לפגוע בכליות, כליה אחת היתה מצומקת, ובשניה היתה בעיה שחייבה ניתוח דחוף לתינוקות, 2 הזוגות ישבו בחדרי ההמתנה יחד, 2 היולדות הדתית והלא דתית, ישבו יחד להניק את התינוק והחליפו חוויות, וככה ניקשרו זה לזה, כשהגיעה התשובה של הרופאים שצריך ניתוח אחרת התינוקות ימותו החליטו בני הזוג החילוניים לעשות את הניתוח "ודאי מה שצריך להציל את הילד" (נכון גם אני הייתי חושבת ככה, זה טבעי) הבעל הדתי אמר "אני צריך לשאול את הרב שלי" והרופאים נפשם נקעה מהדתיים האלה שרצים לרב על כל ענין, זרזו אותו. בקיצור הרב לא אישר את הניתוח, והבעל חזר אבל וחפוי ראש ואמר שהוא לא חותם על ניתוח. עכשיו את יכולה לתאר לעצמך את מסע השיכנועים של הורפאים, הזוג השני הכניסו את התינוק לניתוח, והוא יצא ממנו בשלום, ואילו התינוק של הזוג הדתי מת אחרי יומיים, והם קיבלו את הגזרה, בכאב לב, אבל קיבלו. אבל הקשר בין הזוגות לא נשמר כדרכם של קשרים כאלה. 15 שנה אחר כך, לזוג הדתי היו 6 ילדים בריאים ושלמים, וזכרון כואב אחד, אבל הם חיו חיים שלמים, ויום אחד הם פגשו ככה ברחוב באקראי את בני הזוג השני, שלום שמח ו...מה שלומכם" " מה שלום הילד?" ואז הם סיפרו סיפרו להם, שאין להם עוד ילדים, והילד? חולה מאוד ונזקק לדיאליזה, כי בשלב מסוים הכליה השניה שלו כשלה, והם מחכים לתרומת כליה. כל החיים שלהם סובבים סביב הענין הזה, ןחייהם קשים מנשוא, בזמנו הם חשבו שאיזה פרימיטיבים, ומה הרב יודע, והיום? היום הם חושבים דברים אחרים. ומאוד יתכן שאילמלא היה להם את הילד החולה הזה, ודאי היו מביאים ילדים נוספים בריאים, וחייהם היו אחרים. והסיפר הזה אנטוניה - אמיתי.
 

דוסטו

New member
מי זה ההלכה?איפה יש רב גדול היום?

מאז שולחן ערןך לא קם אף רב שמוסכם על כולם. הם עסוקים בפוליטיקה קטנה, בלהיות אחד יותר קיצוני מהשני. בלפסוק הלכות אם מותר לחטט באף בשבת . חבורה של מאובנים-חיים שעושים את היהדות קרדום לחפור בה, שמנכסים לעצמם את התרבות של כולנו. "עשה לך רב"? הרב שלי זה הראש שלי! ומה תגיד ההלכה כאשר אפשר יהיה לגדל עובר בן 40 יום מחוץ לרחם ולהציל את "חייו"?
 

siv30

New member
הממ. דוסטו, נדמה לי שכבר

ניתנה הדעה בנושא ודווקא אני שמעתי הרצאה של רב מבריק מרצה באוניברסיטת הר הצופים שדיבר על הבעיות המוסריות והאתיות שקיימות בכל התחום הזה (נדמה לי שקוראים לו זפרן, אבל אל תתפוס אותי במילה כי הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה). פשוט נהדר, מנומק, מאיר עניים, מישנה סדורה הרבה יותר מכל אחד מאיתנו. אני לא חושבת שיש מקום לזלזל. אז ~ב ב ק ש ה~ אני חושבת שגם אתה מכבד את הדת ואת האמירה החזקה שיש לה בחיינו.
 

siv30

New member
אהה|מנורה| נזכרתי, יתכן שקוראים לו

יגאל זפרן והוא עוסק בתחומים של גנטיקה, שיבוט, גידול מחוץ לרחם ועוד.
 

דוסטו

New member
השאלה עם הזעפרן הזה הוא בר-סמכא

לאיזשהו ציבור משמעותי בגודלו.
 

siv30

New member
סליחה על עיוות השם, שפרן הרב יגאל

שפרן. דוסטו הוא גדול, תאמין לי ראיתי במו עניי, אדם דגול משכמו ומעלה. אני ממליצה לכל אחד שמזדמן לו לשמוע את ההרצאות שלו.
 

דוסטו

New member
SV, אין לי ויכוח על הגודל

השאלה אם הוא סמכות רבנית. בימנו אין אחת כזאת. כולם גמדים שמוכנים להוציא אחד לשני את העיניים.
 

שש שבע

New member
רחם להשכרה

רחם להשכרה, זה כשאישה משכירה את עצמה להיות פונדקאית אישה שהרתה ללא אחריות, היא לא רחם להשכרה, היא פשוט טיפשה, או במקרים מצערים קורבן של הנסיבות, אז מה? זו סיבה להרוג את התניוק המסכן על לא עוול בכפו? שתלד אותו, ואם לא יכולה לגדל שתמסור לאימוץ, היא לא תהיה הראשונה ולא האחרונה. ולא, למדינה אין שום זכות על גופה של האישה. רק אתמול שמענו פסק של בית משפט האוסר לאשפז אנורקסית בניגוד לרצונה. מצד אחד היא עושה מעשה אסור שהיא מרעיבה את עצמה וגורמת נזק לגופה, ברור שהיא חולה ולא מעונינת סטיפול, אבל למדינה אין שום זכות להכריח אותה. מהסיבה הזו. אבל למרות זאת, שמענו כבר מקרים שחולה בבית חולים התנגד לניתוח והרופאים מטעמי הצלת חיים, חתמו 3 על טופס מתאים וכן ביצעו את הניתוח והצילו חיים. אז מה זה אומר? שהיצור הזה שנקרא אדם הוא לא אובייקטיבי מיסודו. ומשנה את דעתו עם או בניגוד לאמת הטבעית
 

שש שבע

New member
אם האם בסכנת חיים - היא חיבת להפיל

ועל זה לא תחטפי ממני, אני פה לא בשביל להחטיף, להפך יש נשים שמסכנות את החיים שלהן בגלל העובר, וגם זה אסור. אם לא הבנת את החוק שלב מאוחר, זה ככה. לפעמים איזה מגיעה ללידה, והיא לא רוצה את התינוק מכל מיני סיבות, או שהרופאים חושדים בקיומה של בעיה, ומחליטים להרוג את התינוק בזמן הלידה, מה שלא יוכלו לעשות אחרי שיוולד תינוק חי אם יהיה פגום. אם את זוכרת היה סיפור כזה של תביעה של נערה שלפני הלידה הרופאים אמרו לסבא שלה שהיה רופא, שכנרה העובר פגום, אז הוא בלי להתיעץ עם האמא אמר להם להרוג אותו, אז לפני הלידה, הם החדירו מקדח לבטן האם שהיתה מבוהלת ולא הבינה מה קורה. סוף דבר, לא הצליחו להרוג את העובר, הילדה נולדה, והיו לה בעיות שנבעו מנסיונות הרצח של הרופאים, אילו לא נגעו בה היתה נולדת בריאה, היתה על זה כתבה שלמה בעיתון 7 ימים לפני שנתיים בערך. תראי יש עוברים שלא יכולים לחיות בזכות עצמם, והם למעשה טפיל בבטן אימם, אם יוולדו הם ימותו, כאלה מצווה להוריד עוד בתחילת ההריון, יש מקרים של תסמונות שונות,בעיות נפשיות של האם שיוחמרו בגלל ההריון, כל מקרה לדון לגופו. אבל סתם ככה להפיל כי לא מתאים לקריירה של האישה תינוק עכשיו? זה שיא השיפלות שאליו יכולה אישה להגיע. שתלד ותמסור אותו לאימוץ, אה, תגידי לי, היא לא תוכל לחיות עם המחשבה שיד שלה גדל אצל מישהי אחרת" אבל לחיות עם הידיעה שהיא הרגה אות יותר טוב? והכי גרוע זה כשאחר כך כשהיא רוצה תינוק והיא לא יכולה.
 

יונית א

New member
לשיטתך

אז בואי נניח שהאישה שבחרה לא להוליד ילד מטעמים "שפלים" כי זה לא "מתאים לקריירה שלה" אז היא שפלה לדעתך. האם זה נותן למישהו את הזכות להחליט עבורה או אפילו להיות שותף בהחלטה השפלה שלה?
 

שש שבע

New member
לא-את לא מבינה

אם בא לך לקחת אקדח ולהרוג את החברה שלך מאיזו סיבה, יש חוק נגד זה נכון? אם תעשי את זה ותיתפסי תענשי נכון? אבל אני לא יכולה להחליט עבורך אם לעשות את זה או לא.אבל אני אנסה להניא אותך מזה. ככה צריך להיות בהפלות בדיוק. כי לפי שיטתי, ואני יודעת איך נראה עובר ברחם אימו בכל השלבים, הפלה היא רצח, והיא צריכה להיות אסורה על פי החוק, למעט מקרים שבהם זה נפש תחת נפש. שאז יש לעובר דין רודף , זו גם הסיבה שדילול עוברים מותר על פי ההלכה , כאשר יש יותר מ-3 ויודעים שההריון לא יסתיים בשלום.
 

shandy

New member
חילוקי דיעות

שש שבע לשיטתי, אני לא רק רחם מהלכת, בית גידול לילדים, אלא גם עוד כמה דברים את ילדיך הבאת מרצון ושמחה, גם אני כך, אך לא מדובר עלינו. את ילדי הראשון הפלתי בהפלה מלאכותית כי לא רציתי הריון זה, ואיני מצטערת על כך ולו לרגע. בעיני הבאת ילדים זה לא רק האקט הטכני של ההריון אלא כל המשמעות של מעבר וכאם מסורה את יודעת על מה אני מדברת בעיני לגדל ילד יש לה משמעות גדולה יותר מאשר להרות אותו. אי אפשר מצד אחד לבוא לאם לאמר לה, את תגדלי את הילד גם אם את לא מעונינת בו, או שתמסרי אותו לאימוץ כי את בסך הכל כלי קיבול לעוברים. אבל אם אחרי זה היא לא תגדל את הילד כמו שצריך תבוא המדינה ותאמר לה את לא אמא טובה ואם את לא תעשי מה שנאמר לך את תחטפי מאיתנו נתלונן עליך, נשלח אליך עובדים סוציאלים וכד' זוהי צביעות בהתגלמותה למה אי אפשר להאמין מראש לאשה שהיא לא מסוגלת לגדל את העובר שלה ובמחשבה שניה, אם כולנו נסכים אז על מה נתווכח פה??
 

Rivendell

New member
נדמה לי שמאוד קל להגיד "שתמסור

את הילד לאימוץ". לבצע - יותר קשה. לשמחתי הרבה לא הייתי בסיטואציה ולא חוויתי את זה על בשרי, אבל כשאני מנסה לדמיין מה הייתי עושה עם הריון בלתי רצוי, תמיד נדמה לי שבעצם אין כאן אף אופציה שהיא ממש טובה או אפילו סבירה. רק אופציות פחות-איומות. אישה שלא מסוגלת לגדל תינוק ולתת לו את המכסימום - זו זכותה המלאה לבחור שלא לגדל את הילד, מה גם שזו נראית לי סיבה טובה והגיונית, שבסופו של דבר נכונה גם כלפיי הילד. נכון גם שיש לא מעט הורים שמשתוקקים לתינוק ולא יכולים ללדת אותו לבד. ההגיון הבלתי-רגשי אומר שאותה אישה צריכה ללדת את הילד ולמסור אותו. כולם יוצאים מרוצים. רק מה, למסור ילד זה קצת שונה מלתת במתנה ספר או דיסק, ומדובר כאן ברגש, ולא בהגיון. אני חושבת שאימוץ הוא טראומטי מאוד לאם. אולי היא לא רצתה את הילד, אבל מרגע שהוא שם הוא שלה, והוא חלק ממנה, והיא נדרשת פתאום לתת אותו לזוג זרים שיגדלו אותו כראות עינם. תשעה חודשים הוא בתוכה, ורוצה או לא רוצה - הילד נולד, והוא ילד. קשה מאוד לא להתרגש למראה תינוק, אפילו אם הוא לא שלך. ואם הוא שלך, אני יכולה רק לנחש עד כמה זה יותר מרגש ונפלא. ואם לא רצית את הילד - כמה קשה להתמודד עם הרגשות ההפוכים האלה. זה לא נשמע לי כ"כ פשוט, וזה לא נשמע לי כמו משהו שאפשר בכלל לבקש ממישהי לעשות. בשורה התחתונה - זה הגוף שלה. זו הבחירה שלה. אני לא יודעת איזו בחירה אני הייתי עושה, ואני לא רוצה לשפוט את הבחירה של אחרות. אני לא חושבת שיש למישהו את הזכות הזאת. אני כן חושבת שהחוק הזה מזעזע, כי הוא בעצם מאפשר לישות חיצונית לקבוע מה תעשה אישה עם גופה - וזה בעיני פשע. והשאלה הגדולה, כנראה, היא מתי מדובר ב"תינוק", ומתי זה הופך לרצח. הבעיה היא שכמו שראינו כאן, לכל אחת יש תשובה אחרת
.
 
למעלה