אחרי הפעמון!
*רואים את אשגר מסתכל על המסך.*
אשגר: "אתם יודעים... כשעוד היה לי אבא... הוא לקח אותי פעם אחת להפגנה. לזכויות האתיופים. הוא צעק, הוא צעק סיסמאות של אהבה ושל תקווה. ואז הגיעו השוטרים. אבא לא עשה כלום... אבל הם פשוט פוצצו אותו מכות. מה הבנתי באותו היום? שזה לא משנה איך אתה מתנהג. משנה איך אתה נראה. משנה מה הצבע שלך. באותו היום אני הבנתי שאתה לא צריך לשחק לפי החוקים. אתה צריך לענות למערכת באלימות. אתה צריך לטפל בכל אחד... לא משנה מה הוא אומר שהוא מתכוון לעשות לך... באלימות."
*אשגר מניף את החגורה שלו ומחייך.*
אשגר: "מוכר קצת... אבל באותו היום אני התחלתי להתנהג כמו שאני מתנהג היום. כמובן שאבא שלי מת אחר כך, פשע וזה. זה לא הפתיע אותי. בעולם אלים, אתה צריך להתנהג באלימות, ואתה צריך להיות מוכן לנצח את הג'ונגל. אביגיל לוטן, גברת... את זאת שיש לה את הכוח. לך יש את הכסף והכוח! אבל את פתאום צריכה אותי. אז אני משחק את המשחק הקטן שלך. אבל אני לא מתכוון לעולם להיכנע לך. את חושבת שתכופפי אותי, אבל אני מוכן. ברגע שאת והחבר'ה שלך רק תירקו לכיווני, אני מוכן. ומה שקרה בכסאחנוכה? את ראית טוב מאוד שגם לבנים כמו גיא יכולים להתנהג ככה, כמוני. כמו פראי אדם. טוב, גיא, הבנת את הקטע... ואיך שאת כעסת, אביגיל, אני ראיתי. וזה הניצחון הקטן שלי. כי עכשיו גם לשניים הכי לבנים ב-IWC יש... נשמה שחורה מאוד."
*אשגר מחייך וקם ללכת.*
