הזיכרונות מכים בי

[נתנאל 123456]

הזיכרונות מכים בי

אני מתחיל לזכור מה עשיתי לה,ואני נשבר כואב לי הלב,ואני לא יכול להפסיק אני כזה דפוק,אני כזה חולה.
אני אומר שאני יפסק אבל אני לא מסוגל, אני כותב עם דמעות,נשבר לי הלב שוב ושוב,נזכרתי איך לפני 7 שנים בהתקף זעם.
כמעת הרגתי אותה, את מי שהכי עזרה לי מי שהביא אותי לעולם,אין לי למי לספר, הלב שלי נפתח לאלף חתיכות והוא
לעולם לא יתיחא, אני לעולם לא ישתנה, כל כך כואב לי שאני חוזר על זה שוב ושוב, אז זה היה בחניקה, אני כזה רע אני שונא את עצמי.
אני לא יכול עם זה שהיא לא עונה לי ישר,שהיא אוטיסטית שחיה בעולם משלה, ולא מתייחסת עלי, שאני קורא לה שוב ושוב והיא לא עונה.
אני מחכה לתגובה אבל היא תענה אחרי כמה דקות : זה אוכל אותי מבפנים החוסר סבלנות שלי, אני רוצה למוות שבאים לי הזיכרנות על
מה שעשיתי להם למי שאני אוהב ועברתי : אני רוצה לקפוץ מהחלון , לחתוך לעצמי תוורדים, פשוט למות, אני רוצה להשתנות אבל הם תקופים-
אותי הזכורנות הלבד הזה שעוטף אותך ומחבק אותך ואתה נחנק, לכוד בגוף שלך, זהו אין לי עוד מה לומר, הלוואי שאני ישתנה אני רוצה להשתנות .

 

[homealone]

גם אני חוויתי דיכאון עמוק וקשה

שהעיר אותי מהעבר.
אתה, לשימחתי: חווה אותו מוקדם יותר.
המשך כך, כי החיים צומחים מתוך המוות (עם סיום האבל תוכל להתחיל לחיות).

 

[נתנאל 123456]

איך זה התבטא אצלך?

נגיד פגעת בעצמך?, או שהיו דברים אחרים? כמו לא לצאת מהמיטה וכו?

 

[homealone]

*המון* *המון* בכי בלתי נשלט

אתה צריך להפנות את התסכול שלך כלפי מי שאתה יודע שהרסו את חייך,
ולא נגד עצמך.

 

[נתנאל 123456]

שמע אצלי זה הגיע למצב

שאני יושב במיטה ושאני מתעורר, אני מתחיל לצרוח ולהכות את עצמי כדאי לחזור לישון, לא רציתי להיות ער בכלל.
אפילו לא שנייה, מרוב שסבלתי, לעומת דיכאונות אחרים שהיו לי שהייתי פוגע בעצמי כמו שאתה יודע, בדיכאון הזה
לא היה לי כוח, בקשר לאלו שהרסו את חיי אני לא ממש יכול להפנות את התסכול כי אותם אירועים הם בעיקר מהילדות.
ואו שעכשיו פגעו כמו הפרופ מנהל מחלקת מבוגרים, אנחנו מגשים נגדו תביעה והוא אחרי קבלה של מכתב מערוך דין
ממש מעולה,אפילו התנצל כל כך שהמטפלת שלי אמרה שאני חולה וכו וכו, אבל אנחנו לא נוותר לו, ובכלל לבית חולים.
שלא נתונים לנו פתרון, זה עניין של זמן ואני מקווה שנצליח.

 

[homealone]

תהליכים משפטיים, לרבות נגד "המדינה",

נמשכים לנצח. וגם אז לא בטוח שתקבל צדק.
אם אתה רוצה צדק כדאי שתחשוב איך אתה פועל באופן עצמאי.

 

[נתנאל 123456]

זה גם נכון

אבל העניין הוא שבלי התהליך הזה אני לא אקבל סל שיקום, משמה לא ינתן לי כל הזכיות שיכולות להינתן לי אילו
הייתי זוכה, זה לא מאבק רק באותו מטפל אלה מאבק בלקבל סל שיקום :שכולל בו סכום כסף חודשי,תמיכה,בלימודים
כולל יכולת להתחיל ללמוד על ידי עזרה מהמדינה ,( בגלל אחוזי נכות ), ועוד ועוד, לכן אנו נאבק עד שנקבל את זה גם אם
ניצטרף להפעיל קשרים, ולדבר עם האנשים הנכונים,אני חייב תסל שיקום ויש לי מספיק סיביות לקבל אותו מבחינה חוקית.
אבל כמו כל דבר אחר במדינה היקרה שלנו : מנסים לעגל פניות, ולמצוא כל מיני תירוצים למה זה מתעכב לא שלא מגיע לי
מתעכב, אבחון ועוד אבחון וכו, נקווה לטוב, אבל אתה צודק בקשר לפעול באופן עצמאי צודק לגמרי.

 

[homealone]

מניסיוני האישי הבלתי תלוי

אם אין אני לי, מי לי?
בנוסף למה שאתה אמור לקבל באופן רשמי: כדאי מאוד שתתחיל לחשוב בעצמך, באופן עצמאי:
"איך אני משיג את רצונותי?" - מה צריך לקרות כדי שאתה תחיה את החיים אותם אתה רוצה לעצמך?
אתה לא יכול לחכות לממשלה לנצח, גם כשאין ויכוח על כך שבאמת מגיע לך.

הסיכוי של לא-מקושר לקבל, לרבות כשהוא צודק וגם יכול להצליח להוכיח אובייקטיבית; הוא נמוך כ"כ, שגם *אם* הוא מקבל: הוא לא יודע אם אכן הרוויח. אני מציע לך להתחיל לפעול בעצמך עבור עצמך החל מהרגע.

 

[נתנאל 123456]

אני מבין ואתה צודק

ואתה צודק אני צריך להתחיל לחשוב על האופציה שיכול להיות שהפתרון הוא לא בסל שיקום, ואין זמן לחכות.
למזלי לסבי יש הרבה קשרים : כולל במוסדות- כאלו, הוא הצליח שיתנו לבני משפחתנו נכות/ וכו שגם שלא רצו
בתחילה, הבעיה איתי שיש לה קיס, הם יש להם עלי תיק גדול וחזק, על כל מה שעשיתי והם מנסים לשחק איתנו.
אנחנו פנינו לסבי, הוא פנה לאנשים ככה-אבי אמר לי, ואמרו לו שלפי מה שהם רואים זה בעיה לא קטנה, הם
ינסו לעזור, הוא הצליח בכל הפעמים האחרונות, הוא הציל מלהיכנס יכנס לכלא לכמה שנים, אבל אולי זה מקרה קשה מדי.
ואולי הוא יצטרף הרבה כוחות והרבה זמן, והוא מבוגר מאוד (88), אז אני לא יודע אם יש לו את הכחות לאבק בכאלו גופים.
נקווה לטוב, ואתה צודק אני חשבתי על זה, שאני צריך לחדוב קדימה ולעשות לעמי מין תוכנית למקרה ןהכל ישתבש, אתה
צודק לגמרי,עכשיו אני תלוי בהורים אבל מה היה עוד 40 שנה? שהם כבר לא היו בחיים? אני מאוד חושש מזה וצריך לחשוב
מה אני עושה.

 

[homealone]

אתה חושב שיש לך בעיה?

אתה חושב על עצמך שאתה זה שלא בסדר?
לדעתך המצב שלך דורש תיקון?
&nbsp
בשירשור שנמחק התגאת בחברייך המסוכנים מידיי. האם אתה מוכן להתחבר איתם מרצונך גם בחוץ?
האם מפריע לך שלא חווית את גיל ההתבגרות?
האם מפריע לך שבסופו של דבר אתה לא מסוגל לפרנס את עצמך?

 

[נתנאל 123456]

אני עונה :

1. אני כלל לא מתגאה בהם,בטח לא בגלל שהם מסוכנים, וכן עם חלקם הייתי רוצה לשמור על קשר.
2.אני חוותי -את גיל התבגרות : היו לי חברים\ חברות יצאתי גם למסיביות היו לי חיים סבבה לגמרי.
הכל התחיל להשתבש מבחינה זאת שהייתי בגיל גיוס, ולא התגייסתי והם כן וכך נפרדו דרכנו, כי לא
היה להם זמן ונפגעתי מאוד.
3.כן מאוד הייתי מאוד רוצה לפרנס את עצמי, לדואג לעצמי לגמרי ,שהיה לי בית שלי מאוד חשוב לי.
4. כן אני מודע שיש לי בעיה, בעיקר בעניין האלימות ואני רוצה להשתפר מבחינה זאת, אפילו שהשתפרתי - מאוד
וגם כך אומרים - מטפלי בזמן האחרון.
5. כן בודאי בהרבה דברים אני צריך להשתפר ולתקן : ואני רוצה לעבוד על זה : על לדעת שלא עושים לך תמיד בכוונה.
שיש דבר - כזה שצחוקים איתך ולא עליך, לא להיות אלים, לתקשר יותר עם- בני משפחה, להיות יותר רגיש, וכו וכו.
יש המון מה לשפר בי, ובעצם בכולם.

 

[נתנאל 123456]

גם אאני בכיתי לפעמים במשך שעה

עד שכבר אני לא יכול יותר לבכות, וברעש וצעוק " לא רוצה להיות מפגר" או " אני לא מפגר", כי אז היה לי מצב קשה מאוד.
מבחינה הבנה,לא הבנתי כל כך גם כי הייתי מסומם בכדורים חזקים,שפגעו לי בתפקוד השכלי,ולמזלי אני השתקמתי אבל
עדיין יש בעיה, ובזכות הרופא שלי הנירולוגית הפסיקו את הכדורים,אפילו שהמטפלת שלי הרעה הזאת מנסה לדחוף לי אותם.
ועושה כל מיני דברים,וגרמה שאני יקבל את הכדורים אבל חצי כדור,כלומר הגענו לעמק השווה,,אחרי שאני הסכמתי כי היא
שגעה אותי ואת אמי שבגל המניה היו לי התקפים וכו וכו, לא לוקח ואומר שלוקח כבר חצי שנה אנ י לא בטיפול וטוב לי, אני לא
בטיפול מחנוכה ולא צריך אותה, סתם מעצבנת רוב הפעמים לפעמים היא נחמדה וכיף איתה.

 

[homealone]

הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים

הוא לקבל את החותמת "מפגר" מהפסיכולוג, וגם לקבל 'תעודת מפגר' מביטוח לאומי.
כל ילדותי הרגשתי שמשהו חסר - כל התבגרותי הייתי מודע לעובדה שאני משתנה חיצונית בלבד / לעולם לא פנימית: המציאות האובייקטיבית היא שכולם חווים את החיים, בעוד שאני בכלל *לא מסוגל להבין* למה אני לא יכול להשתתף בהם! הדבר היחיד שידעתי בוודאות: "לבנות יש את אימא שלהן, ולי מעולם לא היה את אבא שלי".
עם קבלת האבחון בגיל מאוחר השתמשתי בו כמפתח, שמהר מאוד התברר כ"מאסטר" לכל האירועים שחוויתי בחיי. פיתאום הבנתי שלא משנה בכלל עד כמה האירוע קשה, הורס פיזית ונפשית,

ולרבות כשיש לי הוכחות אובייקטיביות לגביו

; הוא *קודם כל* תוצאה ישירה של התנהגות שגויה *מצידי*: קודם כל אני לא מסוגל להבין שאני זה שמתנהג לא בסדר, וגם אין מי שיסביר לי כמו בחוברת הוראות,, *אחר-כך* סביבתי מתנהגת אליי בהתאם. הטראומה נוצרת בגלל שאני חושב על עצמי "אני בסדר, אז מדוע כולם שונאים אותי מעצם קיומי?".
וזה לא פסיכיאטר אמר, אלא אני הצלחתי להבין זאת לבדי.

נכון להיום אני עסוק בלתקן את התנהגותי הגרועה מהר ככל יכולתי, כדי שאוכל להספיק להגשים את תוכניתי לפני הגעת מועד *סופי* אובייקטיבי.
כל עוד אתה לא מקבל זריקה לטווח ארוך: הכל בסדר איתך.

נ.ב
"חוסר מסוגלות להבין שאתה השונה/בעייתי" הוא מאפיין קלאסי של כל פיגור שהוא.

 

[נתנאל 123456]

צריך ללמוד מהטעיות ולדעת שאתה לא הכי בסדר

אני מסכים לגמרי עם האמירה הזאת : ואנסה לקחת אותה ולישם אותה בשטח, ולהתנהל ככה וככה בעצם ללמוד.
שלא תמיד אני צודק, וגם לי יש בעיות והרבה ,( ואני מודע לכך מי שאני ילד קטן מאוד ), :,אמרתי לאמי כבר בתור ילד
שאם אני לא מתנהג כמו כולם, ואם זה לא בסדר אז אני ילך לגיהנום?, נשבע לך הייתי ילד בן 6 שאמרתי את זה, כבר
אז הבנתי שאני לא בסדר " ודפוק" וציירתי על כך המון ובגלל זה חשבו שאני אפילו ילד פלא ,בזה או אפילו גאון, פשוט הוצאתי
מהלב אל הדף, ולסיכום : אני מסכים עם אותה אמירה שלך.

 

[homealone]

מה אתה כבר עושה ביומיום כדי להגשים את תוכניותייך?

 

[נתנאל 123456]

לא המון

אני כיום בעיקר חושב, ולחשוב זה טוב,אבל צריך גם לדעת להוציא את זה לפועל, אני מחפש עבודה דבר ראשון.
אחר כך אני מתחיל לברר בקשר לכל מיני דברים בקשר ללמוד, מנסה לדבר עם כל מיני אנשים כדאי שעזרו לי.
לפתח כל מיני דברים, למשל יש לי רעיון שיכול ממש לעשות מהפכה ( משהו מציל חיים- (מכשיר רפואי)) אז אני מנסה לקדם את
זה. תוך כדאי שאני חושב למי לספר ולמי לא,ומה לספר ומה לא, אני יכול לומר שיש פה אחד שידוע על הרעיון
שלי באופן כללי, והוא אמר שזה מדהים- ורעיון גדול שיכולת לשנות הרבה: אז בינתיים על זה אני חושב למי
לפנות וכולי, זה בערך מה שאני עושה ועובד עליו, חוץ מזה מנסה לשפר כל מיני בעיות שלי, כמו שליטה בעצבים.
לדעת שלא רוצים לפגוע בי, לא לקחת ללב, או לדעת שלא צריך לפגוע באחרים בשביל אחיך למשל שברים שלו
מכים אותו ( וזה בצחוק) : ואני לא מבין את זה, אז אני יכול להיות תוקפני, למשל היום זה כמעת קרה, רק שהוא זה
שהכה. ואני ישר רציתי כי שמעתי שיש מכות, וחשבתי שפגעו אתה מבין?, זה דבר שחייבים לעבוד עליו אחרת
אני אמצא את עצמי במחלקה סגורה לכל החיים, או יכנסו אותי מאה פעם, ואני לא רוצה את הספיק- לי העולם הזה.

 

[homealone]

אתה עושה לעצמך שידור חוזר בראש?

אתה חושב שוב על אירועים שכבר קרו ומנתח אותם מעוד כיוונים, לרבות אלה שאינם בעדיפות ראשונה?

 

[נתנאל 123456]

כן

אבל בעיקר אירועים שהפריעו לי, ולא פעלתי באותו הרגע כמו שהייתי צריך לפעול, או שחשבתי אחר כך שכך הייתי צריך לפעול.

 

[נתנאל 123456]

אני בעיקר מנסה להבין זה דבר מהותי

לא משהוא פרקטי : אבל מנסה להבין למה אני פועל ככה במצב כזה ובמצב אחר לא ,וככה מנסה להגיע על נקודה בה אני
משתפר : ,באופן פרקטי אני מדבר עם כל מיני אנשים : בעיקר משפחה, שעזרו לי בכל מיני דברים ,למשל רעיונות וכו, רוצה
לבקש, מסבי לעזור לי בעניין הרעיון הגדול שלי, ולא רוצה שדוד של אבי יעזור, כי זה בשבילו להרוויח עוד כמה מלארדרים.
ולא מעניין אותי דברים כאלו, או שזה הדבר המרכזי, מנסה ללמוד איך לדבר עם אנשים, לא תמיד להיות צודק, או מתחכם.
להיות פשוט,כלומר לדעת עם מי כן ואם מי לא, להבין שיש כמה סוגים של בני אדם, ולא רק אתה,זה דבר חשוב כי ככה
אני יכול לדבר עם אנשים שאני לא אוהב, אומנם אני לא היה חבר שלהם לעולם, אבל לפחות הבסיס, אולי עסקים וכולי, וזהו
בעצם : בשטח לא עשיתי בכלל הרבה, חוץ מהלהוציא את עצמי מדיכאון קשה ועמוק מאוד, לא להיות אובדני כמו פעם ולא להיות
אליםכמו פעם, כי הייתי ממש רצחני כמו פצצה מתקתקת ככה כינו*אותי והיום לא, וזה מה שעשיתי, וכל זה התחיל , בסוף- מעשה
במחשבה תחילה" וזהו, לחשוב לפני שאתה עושה, בפרקטי אני לא השתנתי ממש, אני עדיין בבית, גר עם הורים, בלי שקל, בלי
עבודה וחברים, אבל משהוא בתוכי השתנה ובעני זה מאוד מאוד חשוב ויכול לעזור לי להתקדם בשאר התחומים.

 

[homealone]

מה יוצא לך מזה שאתה נחמד?

בשביל מה צריך אנשים? גם ככה אין הבדל בין אנשים לכיסאות.
אתה עושה מה שאתה רוצה ומי שלא קיים כדי לנשום לכבודך: מוצא להורג במיידי, כי זה ברור מאליו שאם אתה רואה את זה אז זה שלך באופן אישי רק כי אתה אישית רואה את זה, או שברור מאליו שזה לא קיים / אסור לזה להתקיים.
אין לך מה לדאוג כי תמיד יש מאיפה להביא חדשים שלא יודעים איך חיי היומיום מתנהלים בפועל.
לא היה עולם לפני שנולדת והשמש תפסיק לזרוח אם תמות. בגלל זה צריך להזהר מהמוות כי הוא ניתן למניעה.
&nbsp
אתה מזדהה עם זה?