לא תסמו לנו את הפה
New member
הזוכה הגדול-ביבי
מי שחכך את ידיו בהנאה וצחק כל הדרך אל הבנק אחרי הבחירות בליכוד הוא דווקא זה שלא השתתף בהם כלל – בנימין נתניהו. הבחירות הציבו את שלושת ראשי המחנה שלו - צחי הנגבי, ישראל כץ ודני נווה - בעמדות המפתח בליכוד ולמעשה קיבעו את תוצאות הפריימריז הבאים לראשות הליכוד. ביבי, בתוך תוכו, התפקע מצחוק למראה פאפא שרון ובייבי שרון מזיעים בשבילו, רצים מכנס לכנס, עושים לו את העבודה השחורה ומתחננים לפני ראשי העיריות, יו"רי סניפים וכל העסקנים התלויים על כנף בגדיהם, שיבחרו בראשי מחנה נתניהו לראשות מוסדות הליכוד. ואם ביבי גרף את כל הקופה בראשות המוסדות, הרי האיש החזק בליכוד כיום הוא עוזי לנדאו. מי שמחזיק מחנה של כ – 1200 חברי מרכז ומסוגל להניע אותם להצביע עבור מועמדים צעירים שעדיין לא סגרו שנתיים בכנסת, יכול בקלות לשלוט על מרכז הליכוד ועל המפלגה כולה. אחוז ההצבעה הפנטסטי בבחירות, למעלה מ – 90%, הוכיח מעל לכל ספק שמרכז הליכוד מחולק לשלוש מחנות: מחנה השמאל של שרון המונה כ – 800 חברי מרכז, מחנה המרכז של נתניהו המונה כ – 1000 חברי מרכז, ומחנה הימין של לנדאו המונה כ – 1200 חברי מרכז. בכנסי מרכז הליכוד, אליהם מגיעים בדרך כלל לא יותר מאלף חברי מרכז, יהיה ללנדאו רוב מוחץ, שבעזרתו הוא יוכל להניע או לשתק מהלכים מדיניים ופוליטיים מהותיים. כך הוא יכול, לדוגמא, להביא לבחירות ליו"ר הליכוד בזמן הקרוב. הוא גם יכול להבטיח לכל ח"כ שיצביע נגד הממשלה ויביא להפלתה כי הוא ייבחר מחדש בבחירות הבאות. הוא גם יכול לחסום את כל המאמצים לכינון ממשלה עם מפלגת העבודה. ומאליה עולה השאלה – אם עוזי לנדאו עומד בראש הקבוצה הגדולה במרכז הליכוד – הכיצד הוא לא נבחר לראשות המרכז, ואף נכשל בבחירות למזכירות וללישכה? התשובה לכך היא בהבנת מקבילית הכוחות של הפוליטיקה- גם כאשר אתה החזק, הרי שניים קטנים ממך יכולים להתאחד ולהכריע אותך. שרון זיהה זאת בזמן, ניהל קמפיין אגריסיבי למען מועמדיו של…ביבי, וניצח. את הקמפיין שלו נגד עוזי לנדאו השתית שרון על התקפה על משה פייגלין וקבוצת "מנהיגות יהודית" שלו, שמונה בסך הכל כ – 130 חברי מרכז, כעשירית ממחנה לנדאו. קבוצה זו, שקיימה כנס בירושלים שבוע לפני הבחירות, ובו הכריז פייגלין על מועמדותו לראשות הליכוד, שיחקה לידיו של שרון. שרון מיקד את התקפתו עליה כ"קיצונים המבקשים להשתלט על הליכוד" והרתיע בכך כמה מאות חברי המרכז מלהצביע לעוזי לנדאו, למיכי רצון ולגלעד ארדן. קבוצה אחרת שפגעה קשות במחנה ה"מורדים" היתה דווקא זו שהיתה אמורה להיות המרוויחה הגדולה ביותר מהצלחתם – מועצת יש"ע. בסדרה של מסרים מבולבלים, חלק מראשיה קראו להצביע למיכי רצון וחלק למתחרהו ישראל כץ, חלק קראו להצביע לגלעד ארדן וחלק לדני נווה. מצד שני, לא נקפה מועצת יש"ע אצבע למען בחירתו של לנדאו, לא סייעה בקמפיין טלפוני ולא שלחה צוותי שכנוע מדלת לדלת. כאשר הח"כים של הליכוד רואים כי מועצת יש"ע אינה מתייצבת לימינם של ה"מורדים" בכל כוחה, הם מאבדים את האמון והרצון לסייע לה. זה היה כשלון מוסרי, פוליטי, תקשורתי ואופרטיבי ממדרגה ראשונה. הבחירות לראשי המוסדות בליכוד התוו את יחסי הכוחות בליכוד בעתיד הקרוב. קבוצת ה"מורדים" של לנדאו היא הקבוצה הגדולה והחזקה במרכז הליכוד, והיא יכולה בקלות להביא לבחירות חדשות ולסיכול תכנית ההתנתקות של שרון, תוך הבטחת עתידם הפוליטי של ראשיה והח"כים התומכים בה. קבוצה זו יכולה להנהיג ולתת את הטון בליכוד ובממשלה, כל עוד ראשיה וחבריה יקבלו את הגיבוי הראוי וישכילו לשמור על רמת פעילות אינטנסיבית, אחריות פוליטית ואחדות היעד והדרך אליו.
מי שחכך את ידיו בהנאה וצחק כל הדרך אל הבנק אחרי הבחירות בליכוד הוא דווקא זה שלא השתתף בהם כלל – בנימין נתניהו. הבחירות הציבו את שלושת ראשי המחנה שלו - צחי הנגבי, ישראל כץ ודני נווה - בעמדות המפתח בליכוד ולמעשה קיבעו את תוצאות הפריימריז הבאים לראשות הליכוד. ביבי, בתוך תוכו, התפקע מצחוק למראה פאפא שרון ובייבי שרון מזיעים בשבילו, רצים מכנס לכנס, עושים לו את העבודה השחורה ומתחננים לפני ראשי העיריות, יו"רי סניפים וכל העסקנים התלויים על כנף בגדיהם, שיבחרו בראשי מחנה נתניהו לראשות מוסדות הליכוד. ואם ביבי גרף את כל הקופה בראשות המוסדות, הרי האיש החזק בליכוד כיום הוא עוזי לנדאו. מי שמחזיק מחנה של כ – 1200 חברי מרכז ומסוגל להניע אותם להצביע עבור מועמדים צעירים שעדיין לא סגרו שנתיים בכנסת, יכול בקלות לשלוט על מרכז הליכוד ועל המפלגה כולה. אחוז ההצבעה הפנטסטי בבחירות, למעלה מ – 90%, הוכיח מעל לכל ספק שמרכז הליכוד מחולק לשלוש מחנות: מחנה השמאל של שרון המונה כ – 800 חברי מרכז, מחנה המרכז של נתניהו המונה כ – 1000 חברי מרכז, ומחנה הימין של לנדאו המונה כ – 1200 חברי מרכז. בכנסי מרכז הליכוד, אליהם מגיעים בדרך כלל לא יותר מאלף חברי מרכז, יהיה ללנדאו רוב מוחץ, שבעזרתו הוא יוכל להניע או לשתק מהלכים מדיניים ופוליטיים מהותיים. כך הוא יכול, לדוגמא, להביא לבחירות ליו"ר הליכוד בזמן הקרוב. הוא גם יכול להבטיח לכל ח"כ שיצביע נגד הממשלה ויביא להפלתה כי הוא ייבחר מחדש בבחירות הבאות. הוא גם יכול לחסום את כל המאמצים לכינון ממשלה עם מפלגת העבודה. ומאליה עולה השאלה – אם עוזי לנדאו עומד בראש הקבוצה הגדולה במרכז הליכוד – הכיצד הוא לא נבחר לראשות המרכז, ואף נכשל בבחירות למזכירות וללישכה? התשובה לכך היא בהבנת מקבילית הכוחות של הפוליטיקה- גם כאשר אתה החזק, הרי שניים קטנים ממך יכולים להתאחד ולהכריע אותך. שרון זיהה זאת בזמן, ניהל קמפיין אגריסיבי למען מועמדיו של…ביבי, וניצח. את הקמפיין שלו נגד עוזי לנדאו השתית שרון על התקפה על משה פייגלין וקבוצת "מנהיגות יהודית" שלו, שמונה בסך הכל כ – 130 חברי מרכז, כעשירית ממחנה לנדאו. קבוצה זו, שקיימה כנס בירושלים שבוע לפני הבחירות, ובו הכריז פייגלין על מועמדותו לראשות הליכוד, שיחקה לידיו של שרון. שרון מיקד את התקפתו עליה כ"קיצונים המבקשים להשתלט על הליכוד" והרתיע בכך כמה מאות חברי המרכז מלהצביע לעוזי לנדאו, למיכי רצון ולגלעד ארדן. קבוצה אחרת שפגעה קשות במחנה ה"מורדים" היתה דווקא זו שהיתה אמורה להיות המרוויחה הגדולה ביותר מהצלחתם – מועצת יש"ע. בסדרה של מסרים מבולבלים, חלק מראשיה קראו להצביע למיכי רצון וחלק למתחרהו ישראל כץ, חלק קראו להצביע לגלעד ארדן וחלק לדני נווה. מצד שני, לא נקפה מועצת יש"ע אצבע למען בחירתו של לנדאו, לא סייעה בקמפיין טלפוני ולא שלחה צוותי שכנוע מדלת לדלת. כאשר הח"כים של הליכוד רואים כי מועצת יש"ע אינה מתייצבת לימינם של ה"מורדים" בכל כוחה, הם מאבדים את האמון והרצון לסייע לה. זה היה כשלון מוסרי, פוליטי, תקשורתי ואופרטיבי ממדרגה ראשונה. הבחירות לראשי המוסדות בליכוד התוו את יחסי הכוחות בליכוד בעתיד הקרוב. קבוצת ה"מורדים" של לנדאו היא הקבוצה הגדולה והחזקה במרכז הליכוד, והיא יכולה בקלות להביא לבחירות חדשות ולסיכול תכנית ההתנתקות של שרון, תוך הבטחת עתידם הפוליטי של ראשיה והח"כים התומכים בה. קבוצה זו יכולה להנהיג ולתת את הטון בליכוד ובממשלה, כל עוד ראשיה וחבריה יקבלו את הגיבוי הראוי וישכילו לשמור על רמת פעילות אינטנסיבית, אחריות פוליטית ואחדות היעד והדרך אליו.