הו מרכוס

[נסיכת הנילוס]

הו מרכוס

הו מרכוס אהוב יקר…… איך הסתלק מתוך חיי ופתאום חזר, איך הזכיר לי נשכחות שנקברו בחול, איך הזניק אותי אל-על לעבר האתמול…. הו מרכוס אהובי איך התפרץ מבלי לדפוק איך פרץ את הסכרים ואז הפליג רחוק מרכוס השאיר לי חרוזים לשיר בלי התחלה, איך העיר בי את השד ונמוג באפילה…. הו מרכוס איש יקר, איך שמך על דל שפתיי בוער כמו שלהבת, כמו אש בעצמותיי, איך הכית בי כמו רעם איך נעלמת כמו ברק, איך כתבת בי כמו פעם, והשארת דף חלק

 

[אפי לוג]

זה יפה זה המרקוס הזה

את כתבת לבד הכל?

 

[נסיכת הנילוס]

כן,

אבל מרכוס נתן לי פוש (UP ).....

 

[Ix²±y²Idxdy§ּ½]

הלו גברת פין

וקיו, השיר שכתבת כל כך יפה ומרגש שאילו היה החול לדיו והשמיים היו לדף נייר לא היה לי מספיק מקום לכתוב ולתאר את עוצמות הרגש במילות השיר שחודרות היישר אל הלב פנימה אל נפש יהודי הומיה.

 

[נסיכת הנילוס]

ואימרו הללו יה

 

[Ix²±y²Idxdy§ּ½]

הללו יה

(X בריבוע ראשון לעשות מה שמבקשים ממנו).