דבר תורה לחג
לק"י חג הסוכות ושמחת תורה בצאת יום הכיפורים, המדקדק במצוות עוסק בהכנת הסוכה אע"פ שיש מצוות קידוש לבנה שמעלתה גדולה כמו הקבלת פני שכינה שעליה נאמר "אלמלא זכו בני ישראל להקביל פני אביהם שבשמיים פעם אחת בחודש דיים". למה טוב בצאת יום הכיפורים להתעסק בהכנת הסוכה? נלע"ד שכיוון שביום הכיפורים פנינו לבורא בנוסח "דלים ורשים דפקנו דלתיך" תרתי משמע: הן במצוות ובמעשים טובים והן מצד החומריות, כדי למנוע קטרוג עלינו ולהראות שדברינו נכונים עוסקים אנו בהכנת סוכה הן מצד קיום המצוות בחינת "ילכו מחיל אל חיל" והן מצד החומר להראות שאנו מכינים לנו דירת עראי לגור בה, דבר שבפני עצמו מעיד עלינו שאנו יודעים שהעולם הזה הוא זמני והוא אינו חשוב בעינינו, עד כדי שאנו עוזבים את בתינו ועוברים לגור בסוכה. מעלת מצוות סוכה שהיא שומרת את עם ישראל מכל פגע ונגע כמו שכתוב "כי יצפנני בסכה" (תהילים כ"ז/ה) כלומר היא מסוככת עלינו כמו שהאם מסוככת בכנפיה על בניה. כתוב בילקוט: אמר ר' ברכיה – מתחילת ברייתו של עולם עשה לו הקב"ה בירושלים סוכה, שנאמר (תהילים ע"ו/ג) "ויהי בשלם סוכו", כביכול שהיה מתפלל בתוכה ואומר: יהי רצון שיהיו עושין בניי רצוני כדי שלא אחריב את ביתי ומקדשי, וכיון שחרב הוא מתפלל יהי רצון מלפני שיעשו בניי תשובה שאקרב בנין ביתי ומקדשי, הוי ויהי בשלם סוכו. דבר אחר אימתי נודע ביהודה אלהים, כשתקים אותה הסוכה שאמרת: והיה ביום ההוא אקים את סכת דויד הנופלת (עמוס ט יא), הוי ויהי בשלם סוכו. בסוכות מפטירין בזכריה הנביא "וצרפתים כצרוף את הכסף" ופה נרמז ביאת משיח צדקנו וגאולת עם ישראל. והרמז טמון במילה "וצרפתים" שורש צ.ר.פ, שבשינוי אותיות זה פרץ ומשם נמשך שישלח משיח שהוא סוגר את הפרצה בעם ישראל וגואל אותם ועוד צ.ר.פ בשינוי זה רצף בחינת הכתוב (שה"ש) "תוכו רצוף אהבה" ומכאן שגאולת עם ישראל תהיה ע"י אהבת חינם שכן אם לא תהיה אהבת חינם הגאולה תבוא ע"י צירופים וייסורים כמו שאמר הנביא "וצרפתים כצרוף את הכסף" עד שעם ישראל יגיע לזיכוך המתאים להתגלות משיח צדקנו. מצוות סוכה נמשכת שבעה ימים עד ליל הושענא רבה שזה יום בו מתגלה החתימה שלנו בעז"ה לחיים טובים ולשלום. מצוות סוכה מראה בעליל את התבטלותנו מול רצון ה' יתברך שרצוננו לעשות רצונו. ארבעת המינים מעידים על אחדותנו בחינת "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" שאין מחיצות בינינו וזה מבטא את הרצון האלוהי בחינת "והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה ופניהם איש אל אחיו" (שמות כ"ה) כלומר כאשר פונים איש אל אחיו אז הם פורשי כנפיים למעלה כלומר התפילות עולות ומתקבלות למעלה. ראשי תיבות של ארבעת המינים הם אעלה- בחינת "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי" שזה מבטא את האחריות שלנו כל אחד בפני עצמו וכל אחד כלפי חברו שזה הערבות שלנו אחד כלפי השני לדאוג לקרב את האחים הטועים והאובדים שבהבלי הזמן עזבו את צור מחצבתם, לחצוב להם בורות נשכרים אשר לא יכילו המים שכן אין מים אלא תורה. נקודת השיא היא אחרי הושענא רבה והיא שמחת תורה שהיא מבטאת את קיום עם ישראל ואת העולם כיוון שכל קיומו של העולם תלוי בקיום התורה על ידי עם ישראל ומכאן נבין מדוע (שבת פ"ה/ע"א) אמר רב אבדימי בר חמא: "כפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם" ללמדך שבלי תורה אין עולם ולכן בזכות עם ישראל שיקיימו את התורה, העולם שלנו מתקיים ולכן הכפייה מבטאת פה את התלות של קיום התורה ע"י עם ישראל בקיום העולם. אבל לשאר הגויים אין עניין של כפיית התורה שכן אין להם חשיבות בעיני הקב"ה דבר נוסף, נאמר במסכת שבת (פ"ח/ע"א): "אמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם אתה מבקש ליתנה לבשר ודם ? מה לילוד אישה בינינו. כלומר מה שייכות האדם שיחטא לתורת ה' תמימה, ומשה פחד לענות למלאכים. אמר הקב"ה למשה: אחוז בכסא הכבוד וחזור להן תשובה, ופה רמז ה' למשה כיצד אפשר לתקן את החטא, שע"י התשובה אפשר להגיע עד כסא הכבוד, זהו כתיב: גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד (יומא פ"ו) חותמים בפרשה "וזאת הברכה" שאם אדם מקיים וזאת התורה בוודאי שיתקיים בו וזאת הברכה. ומסיימים את הפרשה באות ל' ומתחילים בראשית באות ב', שזה בחיבור ל"ב ומבאר רבי אלימלך מדינוב את הפסוק "שימני כחותם על לבך" שזו הכוונה לחיבור בין סיום התורה להתחלת התורה ונלע"ד זה החיבור האמיתי בעסק התורה כיוון שקיומו של העולם תלוי בתורה ואסור להפסיק מעסק התורה שכתוב "והגית בו יומם ולילה". גם האדם עצמו חיותו היא מן הלב שפועם בקרבו יומם ולילה ואם יפסיק לפעום הוא לא יישאר בחיים וזה הרמז שתחילה וסוף אותיות התורה הם לב. ואנו בניו רחומיו מכירים לבוראנו תודה שנתן לנו את התורה ושמחים בשמחת התורה שהיא חיינו ואורך ימינו שמגינה ומצילה אותנו כדי שנזכה לחיי העולם הבא אמן כן יהי רצון. חג שמח ! רון
http://www.hod.org.il/?en=0&sc=2&pg=150
