הורים

  • פותח הנושא dify
  • פורסם בתאריך

dify

New member
הורים

האם אתם רואים את עצמכם יוצאים לחופשה עם ההורים שלכם? מבלים עם ההורים (אחד מהם או שניהם) תקופה כלשהי ברמת אחד על אחד סתם כדי להיות קרובים יותר?


היום חברה של שאלה שאלה מעניינת שגרמה לי לחשוב, אשמח לשתף אתכם בשאלה,
היא שאלה- אם ההורים שלך מתים מחר, האם את תרגישי פספוס?

איך אתם מרגישים?
 
נופש עם ההורים שלי/שלו-אין מצב....

הספיק לי 23 שנים לראות אותם רבים אחד עם השני, לא צריכה לבלות בנופש איתם כדי לראות את זה שוב
.

בכלל נופשים אנחנו מעדיפים סולו ולא עם עוד זוגות-הזדמנות עבורנו להתרחק ולהנות יחדיו.

לגבי השאלה השנייה- ברור שארגיש פספוס וישבר לי את הלב, אוהבת אותם מאוד. האמת שאני מנסה לבלות איתם כמה שיותר עד הנסיעה כדי לנצל את הזמן. רוצה לקחת כל אחד מהם לבית קפה לבילוי של 1 על 1 אבל יש לי הרגשה שזה יעשה בלאגן ולא יילך...
 

מריומה73

New member
הממממממממ

ברגע הראשון חשבתי אין מצב לעולם!
ואז נזכרתי שבעצם כמעט כל קיץ אני נוסעת לבית הנופש(דאצ'ה)
של ההורים.


לגבי השאלה השניה ...חמסה חמסה שום בצל
אני ארגיש הכל וגם פספוס אדיר
כשאמא עברה ארוע מוחי לפני כמה שנים ,בשעות הראשונות עד שהמצב התבהר חוויתי צער ,כאב ואבל עמוקים וקשים.
 

elena20

New member
מצחיק שזה בדיוק עלה לפני שבועיים בערך

כשהיינו אצל אחותי והיא הציעה שעוד שנתיים כשלבת שלה ימלאו 12 שנים, נעשה טיול משפחתי משותף, אנחנו (אני ובעלי) היא ומשפחתה והוריי...
אני אוטומטית אמרתי "לא"
אבל אחרי שחשבתי על זה, זה דווקא נראה לי די נחמד כי אנחנו לא מתראים הרבה (עם ההורים פעמיים בחודש ואחותי לעתים עוד יותר רחוקות) וגם מהצד של בעלי אני אוהבת את משפחתו והאמת ששקלנו לטוס עם הוריו לטיול עוד שנתיים.
באופן כללי, זה לא הדבר שהכי בא לי בעולם אבל בהחלט רואה את עצמי עושה את זה אבל בתנאי שזו לא החופשה השנתית שלנו אלא בנוסף, כי חופש אמיתי אני צריכה בלי נספחים ולגמרי לגמרי בשקט שלי
 

dify

New member
עונה בעצמי :)

לגבי חופשות, גיליתי להפתעתי שהתשובה שלי היא "כן". גם כי אני מאד אוהבת את האופי של ההורים שלי והם אחלה ח'ברמנים לענייני חופשות, וגם כי יש לי הרבה זמן פנוי ולא איכפת לי לחלוק את עצמי לחופשה עם אבא לחוד, עם אמא לחוד ועם זוגתי לחוד

סביר שאם ימי החופש שלי היו מוגבלים, לא הייתי מחלקת אותם כל כך בנדיבות

אני מאד אוהבת להיות עם הורי, תכלס, אם אני צריכה לבחור בין חבר/ה לבין הורי לחופשה, אני בוחרת את הורי (כל אחד בנפרד פרפרי
יחד זה לא באמת אופציה אצלי
) כמובן שחופשה עם זוגתי זה משהו אחר שהוא אופציה מועדפת ראשונה מבחינתי :)



לגבי פספוס, היחסים עם הורי השתנו מאד עם השנים, בשנים האחרונות היחסים טובים במיוחד, לכן אני מרגישה שנעשה איזשהו תיקון בחוויה של כל הצדדים. אני ארגיש עצב גדול (לא באמת יודעת איך אגיב, זה מעבר ליכולת שלי לתאר לעצמי), אבל מבחינת תחושה שאולי פספסתי משהו בקרבה אליהם, אז אני חושבת שיש עוד מה לעשות אבל שבסך הכל אנחנו יותר קרובים מאי פעם.

נכון לשנים האחרונות אני מנסה להשקיע בהם זמן (שניהם פעילים), גם כי באמת כייף לי איתם וגם כי כן, יתכן שאנחנו מוגבלים בזמן שלנו יחד.
 

dify

New member
אהבה תלויה בדבר? הזמנה לדיון

אני שואלת ברצינות, אם ההורים לא מממנים אז נוותר על חברתם בקלילות?


בסדרה "זגורי אימפריה" לרגע מעלים את התהיה האם יתכן שאחד הבנים הוא לא ילד גנטי שלהם אלא התבלבלות בבית החולים, באותו רגע קטן תהיתי האם ההורים היו מוותרים עליו ברגע אחד לו ידעו שהוא לא באמת שלהם.. האם הם "אוהבים" אותו רק כי צריך, כי זה ילד שלך, אבל ברגע שהם יגלו שהוא לא שלהם, הם יקבלו פטור מהחובה הבלתי מודעת הזו.

התגובה שלך מתחברת לי לשם, האם יחסי משפחה תלויים בדבר? האם אנחנו מתאמצים ומשקיעים רק כי אלו ההורים שלנו אבל תכלס, הרבה אנשים היו משאירים את ההורה בעניניו/עם העובד הפליפיני/המוסד הסיעודי וגומרים עניין?

אני יודעת שזה נושא קשה, אבל לפעמים נראה לי במציאות שלמרות מה שכולנו מצהירים לעצמנו ולאחרים, אנחנו מעידים על עצמנו במעשים, ואולי התגובה שלך נכונה ביותר, אולי אהבת ילד להוריו לא פעם לחלוטין תלוית כסף, גם אם אף אחד לא מעיז להגיד את זה במפורש.


מה דעתכם?
 
שאלה קשה

כשהורה הופך סיעודי זה מצב לא קל לא להורה ולא לילד, לא יודעת איך הייתי מתמודדת.
עם דברים אחרים הייתי מתאמצת ומשקיעה לא רק כי אלה ההורים שלי, כי אני אוהבת אותם.
 

j a s t i n

New member
חס וחליסה ...

תארי לך גבר שהתחתן עם פולניה .. הוא גם יהיה תלוי בארוחות המשפחתיות בשבת :)


אבל רגע ברצינות , כפי שאני מאמין לכשיגדלו ילדיי , ויקימו משפחה משל עצמם ,מנהסתם דעתם ומחשבתם תוסט לכיוון ההוא יותר והם יעזבו את הקן החמים שיצרתי ויצאו לדרכם , ואילו אני אזכה במקרה הטוב לביקורים בסופ"ש .. ושיחת טלפון יומית .
ואולי גם לכשיצטרכו עזרה כזו או אחרת ייגשו אלי , במידה ואוכל אגיש להם אותה כי הם ילדי .. הרי האהבה לילדנו איננה תלויה בדבר, וכאשר יש יכולת בכיף ובשימחה.
ההפך לעיתים שונה . אבל בשורה התחתונה הכל זה עניין של חינוך השקעה למידת ערכים ,וקצירת פירות לעתיד , אנחנו הרי מקווים שיסתדרו בחיים בעזרת הכלים שאנו מעניקים להם . ויכבדו אותנו לכשנזדקן .
לא היית מצפה במקרה שתיארת , שאנשים יעזבו את כל עיסוקם בחיים וישרצו ליד מיטת חוליי 24 שעות ביממה ויזנחו את האחרים היקרים להם מלבדי . אין כל רע בלקבל מסא'ז מפנק מפיליפינית מקצועית לטעמי .
 
אוי, זו הפנטזיה של אמא שלי

כבר שנים היא חולמת שנצא רק היא ואני לאיזה נופש.
לשמחתי, ברור לי שזה הולך להישאר רק בגדר הפנטזיה. זה לא שהיא אשכרה הולכת להזמין לנו כרטיסים לאיזה מקום.
אל תבינו לא נכון. אני אוהבת את אמא שלי. אין לי בעיה לבלות איתה לכמה שעות, לצאת ביחד לטיול של חצי יום או לקונצרט. אבל ממש להיות רק שתינו לבד למשך כמה ימים? אני לא מאמינה שנעמוד בזה. נעלה זו על העצבים של זו אחרי כמה שעות.

עם אבא שלי זה קצת אחרת. רוב הזמן שנינו יודעים ללכת מסביב לנושאים הנפיצים ולא להגיע בכלל לריב. כך שעקרונית אולי היינו יכולים לצאת לנופש של יומיים יחד. הבעיה היא שאנחנו עולים אחד לשני על העצבים בנוגע לשאלות היסוד עוד לפני היציאה לנופש.
במילים פשוטות, אבא שלי כבר הזמין אותי לטיול איתו על חשבונו, אבל דרש שאתיישר לפי כללי המראה החיצוני שהוא דוגל בהם בניגוד אלי, ועל זה הטיול נפל מצדי.


אני לא יודעת אם ארגיש פספוס. במידה מסויימת כן. אני חושבת שיש עוד הרבה מאוד שאני יכולה ללמוד מההורים שלי. ובעיקר אני חושבת שהם ממש לא מכירים אותי. למרות שאני כבר בת יותר מ-30, הם עדיין רואים את הילדה הקטנה שהייתי, ולא מצליחים להבין מי ומה אני היום. אבל אני חושבת שהפספוס יהיה בכל מקרה. גם בעוד 30 שנה אני לא מאמינה שהרבה ישתנה.
.
 
נשמע לי אחלה


אני לא אגיד שאין לי בעיות עם המשפחות שלנו, אבל הם עדין המשפחות שלנו וטיול משפחתי יחד איתם יכול להיות ממש נחמד. הילדות מאוד קשורות לסבתא וסבא (משני הצדדים), וזה גם אומר שלנו יהיה יותר שקט ונינוח כי הם יתעסקו איתן

וסה״כ טיול קצר, בין סופ״ש לכמה ימים, יכול להיות ממש כייפי...
עוד לא עשינו את זה אבל יש מן תוכנית מעורפלת כזאת שלא יוצאת לפועל בגלל התנגשויות בלוח הזמנים ואני ממש בעדה.

ולא, הם לא צריכים לשלם עלינו
 
למעלה