"הורים מספיק טובים".
האם אתם מכירים את המושג ? כולנו אמורים להיות 'הורים מספיק טובים'. אני כותבת את זה כי ההורים מפחדים שהם לא מספיק טובים. ההורים מפחדים שהם מאוד גרועים. ההורים מפחדים שהם לא עושים מספיק. ההורים מפחדים שכל החלטה שהם עושים היא שגויה. ההורים מפחדים מביקורת (כי הם המבקרים הכי חמורים של עצמם) ולכן רואים ביקורת בכל מקום. ואז יוצא שכל מה שנכתב עובר את הפריזמה של ביקורת עצמית שלהם. אתן דוגמאות שלי (כי הרי אין לי אחרות
) כי הרבה פעמים בגלל הביקורת הזאת ההורים מניחים שיש לי כל מני כוונות נסתרות (למרות שאין לי
) והם יודעים הדיוק מה הכוונות (לפעמים המסקנות שלהם כל כך מפתיעות אותי כי לוקח לי זמן להבין מאיפה זה בא ) . אם אני אומרת שהורים הלכו לאיבחון כי היו להם מספיק קשיים כדי להבין הילד 'לא כמו כולם' - זה מתקבל כאילו שאני מבקרת אותם למה הם לא הלכו לאיבחון קודם (כל אחד חושב שהוא הלך לאיבחון מאוחר מדי ף ברוב המקרים האיחור זה בגלל אנשי מקצוע) כשאני כותבת שלבן שלי היה טוב ממסגרת שהתאימה לו (כי היה לו רע במסגרת לא ממתאימה) - הם חושבים שאני מבקרת אותם שהם שמו את הילד שלהם במסגרת שלא מתאימה לו (הרי לא אני אמורה להחליט מה טוב ורע לילד שלהם ). כשאני כותבת שצריך להיזהר עם תרופות כי לתרופות יש תופעות לוואי ולא תמיד מוצדק לתת תרופות - הם חושבים שאני מבקרת אותם על זה שהם כן נותנים תרופות (שוב ההחלטה על תרופות היא רק של ההורים , לא שלי אבל העיקר לא של מסגרות חינוכיות) אז כל ההורים הם 'הורים מספיק טובים'. כל ההורים עושים את המקסימום האפשרי. כל אחד מחליט לעצמו על זמן האיבחון, על מסגרות חינוכיות , על מתן טיפול תרופתי וכד'. אבל 'הורה מספיק טוב' רצוי שיהיה בטוח בעצמו. אם נכתבות דעות אחרות משלו , ואזהרות, ודוגמאות של אחרים - זה לא כדי להגיד שהוא הורה איום ונורא אלא רק לתת דעה אחרת וזווית ראיה אחרת. גם הורה שיודע שיש דעות אחרות שהוא לא מסכים להם הוא 'הורה מספיק טוב' . ודעות שהוא לא מסכים להן לא עושות אותו 'הורה לא טוב'.
האם אתם מכירים את המושג ? כולנו אמורים להיות 'הורים מספיק טובים'. אני כותבת את זה כי ההורים מפחדים שהם לא מספיק טובים. ההורים מפחדים שהם מאוד גרועים. ההורים מפחדים שהם לא עושים מספיק. ההורים מפחדים שכל החלטה שהם עושים היא שגויה. ההורים מפחדים מביקורת (כי הם המבקרים הכי חמורים של עצמם) ולכן רואים ביקורת בכל מקום. ואז יוצא שכל מה שנכתב עובר את הפריזמה של ביקורת עצמית שלהם. אתן דוגמאות שלי (כי הרי אין לי אחרות
