הורים למחוננים

[הממונה על משאבי אנוש]

הורים למחוננים

הורים למחוננים
מצאתי הרבה מאוד הורים לחוצים לקראת הבחינה של מכון סאלד. סוקרנתי לדעת ולהבין האם הילד המחונן הוא זה העומד במרכז הענינים או האם התואר הנכסף "הורה למחונן" הוא זה שמניע את ההורים ומדרבן אותם ?

 

[gil1973]

שאלה שחצנית ומתנשאת

הורים למחוננים
מצאתי הרבה מאוד הורים לחוצים לקראת הבחינה של מכון סאלד. סוקרנתי לדעת ולהבין האם הילד המחונן הוא זה העומד במרכז הענינים או האם התואר הנכסף "הורה למחונן" הוא זה שמניע את ההורים ומדרבן אותם ?

שאלה שחצנית ומתנשאת
אני חושב שאם היה לך ילד כזה היית מבין לבד שאיך שלא תסובב את זה הילד הזה תמיד בולט במרכז, והדאגה של ההורים (ההיסטרים יותר וההיסטרים פחות) היא לילד - שיימצא את המסגרת המתאימה והנכונה עבורו - בדיוק כמו ילד שיש לו מוגבלויות אחרות וצריך מסגרת מתאימה. כמו כן אני חושב, ויסכימו איתי חכמי הפורום, שלהיות הורה לילד מחונן זה לרוב לא תענוג כל כך גדול - וההילה החיצונית של התואר (גם לילד וגם להורה) לא תמיד נכונה בפועל. לחלק גדול מהמחוננים יש בעיות רגשיות ולקויות למידה המצריכות טיפולים שונים ועבודת תרגול רבה ומאומצת ! ולא מלקקים דבש בחיי היום יום גם בבית הספר וגם בבית. אולי בזה הצלחתי קצת להוריד את סקרנותך

 

[בזזזזזזז]

הכל בעיני המתבונן

הורים למחוננים
מצאתי הרבה מאוד הורים לחוצים לקראת הבחינה של מכון סאלד. סוקרנתי לדעת ולהבין האם הילד המחונן הוא זה העומד במרכז הענינים או האם התואר הנכסף "הורה למחונן" הוא זה שמניע את ההורים ומדרבן אותם ?

הכל בעיני המתבונן
ילד מחונן הוא להשקפתי ילד בעל צרכים מיוחדים, שזכאי לחינוך מיוחד. ללא קשר לכך, כל ילד הוא בבת עינם של הוריו, המבקשים בשבילו את הטוב ביותר עבורו. קשה לגדל ולחנך ילדים בכלל, וילדים מחוננים בתוכם. יש בגידול ובחינוך ילדים מחוננים אתגרים נוספים ואחרים מאשר בגידול ילדים שאינם מחוננים, והדומים לאתגרים שבגידול ילדים בעלי צרכים מיוחדים אחרים (דמיין כל הורים המקווים לקבל הכרה בצורך מיוחד של ילדם, ולמצוא עבורו מסגרת חינוכית ממלכתית מתאימה). מעבר לכך תמיד תמצא אנשים שיש להם שיקולים לא ענייניים, ומקבלים החלטות ועושים פעולות מסיבות לא נכונות. זה נכון לכל תחום ואני מניחה שגם כאן. ומה בכך?

 

[ציפי ג]

מאוד אינבידואלי, לא?

הורים למחוננים
מצאתי הרבה מאוד הורים לחוצים לקראת הבחינה של מכון סאלד. סוקרנתי לדעת ולהבין האם הילד המחונן הוא זה העומד במרכז הענינים או האם התואר הנכסף "הורה למחונן" הוא זה שמניע את ההורים ומדרבן אותם ?

מאוד אינבידואלי, לא?

 

[אור ברק]

זה אנושי ולא צריך להתעלם מזה

מאוד אינבידואלי, לא?

זה אנושי ולא צריך להתעלם מזה
האם היותו של ילד מחונן הוא חיזוק או פגיעה באגו של ההורים או שהם אדישים לכך? האם זו רק החשיבה על המסגרת הלימודית המתאימה לילד או גם קצת "ההילה" שיש לכך לילד ולמשפחתו? האם הורים לילדים בשלב א' לא מתעניינים לראות אם ילדם עבר את הסינון הגם שברור להם שהוא לא זקוק למסגרת לימודית מיוחדת? האם הסבתות והסבים יספרו זאת לחבריהם? האם ההורים ישמרו את המידע לעצמם או יספרו בחפץ לב?. זה לא רק עניין של מחוננים, כשילדינו מצליחים בכל תחום שהוא אין זה בושה להורים לחשוב שיש להם יד ורגל בכך (גם אם רק גנטי), אין זו בושה לרצות שילדך יהיה מצטיין וההורים היו רובוטים לולא הדבר היה משפיע על רגשותיהם, בדרך כזו או אחרת. לאחר שנאמרו הדברים, כמובן יש מקרים בהם ההורים מחפשים את התואר לעצמם לא פחות מאשר לילדיהם אבל אני מאמין ומקווה שאלה המקרים החריגים.

 

[נועה לביא]

יש ויש

הורים למחוננים
מצאתי הרבה מאוד הורים לחוצים לקראת הבחינה של מכון סאלד. סוקרנתי לדעת ולהבין האם הילד המחונן הוא זה העומד במרכז הענינים או האם התואר הנכסף "הורה למחונן" הוא זה שמניע את ההורים ומדרבן אותם ?

יש ויש
אני מניחה שרובם לפחות מאמינים שהם עושים את זה בשביל הילדים, אבל לפעמים לא ברורה ההתעסקות הבלתי פוסקת בעניין במיוחד כאשר "לא חסר סוכר בתה". מנגד ישנם ההורים שמחכים כבר שנה או שנתיים לבחינות האלה על מנת שהילדים שלהם יקבלו כבר מענה לצרכיהם (כי בבי"ס אמרו להם שאין מה לעשות ורק בכיתה ג'...).