הורים לא מפרגנים

sivani23

New member
הורים לא מפרגנים

היי יש לי חבר שהוריי לא מחבבים ולא מסתירים זאת ממנו וממני ונוצר מצב שהוא לא רוצה לרוב לפגוש אותם ואני נמצאת באמצע מצד אחד אני מבינה אותו ומזדהה איתו אך אני לא רוצה שיווצר נתק מוחלט. אני רוצה להשאר איתו למרות המצב הזה. השאלה איך איכשהו יהיו יחסים תקינים ביניהם(גם אני ביחסים איתם לא קרובים ממש)ואם לטווח ארוך לא יהווה משבר בינינו?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
הפתרון הוא די פשוט

עליך להבהיר להוריך, לחבר שלך ולעצמך בצורה חד משמעית שאת בצד שלו, לא בצד שלהם ולא מהאו"מ. אם זה יהיה ברור לכולם איפה את עומדת, זה לא יהפוך למשבר. זה כמובן יסבך את יחסיך עם הוריך. לא הייתי כותב לך את מה שכתבתי אלמלא כתבת בעצמך שהיחסים שם לא קרובים. כלומר, יש כבר בעיה, לפני שהוא הגיע, וסביר להניח שהם מעבירים אליו חלק מהביקורת והתוקפנות שבמקור הייתה מופנית אליך (באופן גלוי או סמוי).
 

seeyou

New member
"כלכלית אני לא יכולה לעזוב את הבית ומצד שני..

בא לי כבר להיות עצמאית"
כול עוד את "תלויה" בהורים את לא יכולה להיות עצמאית כתבתי לך בפניה שלך הקודמת: הורים רוצים רק את הטוב כפי שהם מבינים עבור הילדים שלהם. תמיד יש התנגשות בין הטוב שלהם לטוב של הילדים. "הורים לא מפרגנים"?
לדעתי את לא מבינה מה שכתבת במה הם לא מפרגנים? בזה שהם לא מסכימים איתך? יוסי
 

12114

New member
משבר בהווה מוביל למשבר בעתיד

גם הורים נוקשים עשויים לרוב מפלסטלינה, אם תפני אליהם בצורה מכובדת ותסבירי את עצמך ותנסי להבין אותם, סביר להניח שתגיעו לפשרה. גם הורים לא מפרגנים (כהגדרתך...) רוצים שלום ושקט בבית. אגב, את עצמך טיפוס מפרגן או שזה משפחתי אצלכם...? :) אולי תנסי להבין מה בדיוק הם לא אוהבים בבחור שלך, אולי יש בזה משהו? אני גם לא משוכנעת שאת ממש אוהבת את הבחור הזה, לפחות לא כתבת את זה במפורש. היית מעדיפה שיגיבו בצורה מזויפת וימחאו לך כפיים גם אם לדעתם את עושה טעות?
 

sivani23

New member
תגובה

אני לא שונאת את הוריי אך ביחסים שלנו אנחנו הולכים על ביצים כלומר משתדלים לא להכנס לעמותים ובעבר עזבתי את הבית כתוצאה מריב איתם. לכן אני משתדלת לא להיות הרבה בבית ולהיות עסוקה כמה שאפשר עד שאוכל כלכלית לעזוב את הבית. אני יודעת שישהרבהצעירים בני גילי במצב שלי.אני אוהבת את חבר שלי ומבחינתי הוא חשוב לי יותר מהוריי למרות הכול .
 

12114

New member
אם כך,

למה זה בכלל מעסיק אותך אם יהיה משבר או לא? את הרי כבר החלטת שלא יהיה לך ולהם עתיד משותף או שאת עדיין מקווה שזה יסתדר?
 
סיוון- צאו שניכם לעבוד בכל עבודה שתהיה

ותעברו לגור יחד. ברגע שתנהלו משק בית משותף, צנוע, מינימלי כמו כל הצעירים ותתמקדו בקידום החיים הפרטיים שלכם, הכל יקבל פרופורציה במידה שאמור לקבל. ואת תראי, שההורים שלך יקבלו את החבר שלך כעובדה. כמו שאת אומרת, כרגע זה נשען כלכלית. לכן, לכו לעבוד במלצרות, בשליחויות, שירות לקוחות או כל דבר שתמצאי שאפשר לעשות במשמרות ובכסף טוב שתוכלי לקיים באמצעותו שכר דירה צנוע. ברגע שתבני איתו עצמאות זוגית, הכל יתגמד ויתאים עצמו אליכם.
 

czar

New member
יהיה גם יהיה

במשבר הראשון שלכם זה יצוף, הוא יקבל רוח גבית מהבית שלו ואת עם הרוח הזאת......... אלא, אלא רק אם הם באמת באמת פסיכים, ובאמת באמת אין להם שום סיבה נורמלית והגיונית לחוסר הסימפטיה אליך והוא יודע שהם פסיכיים. אם יש להם שמץ של סיבה, זה יחזור אליך.
 

nowonder

New member
הניסיון שלי מלמד

שלהורים יש (לרוב) סיבות טובות למה הם לא מחבבים מישהו. ולרוב הם רוצים בטובתך. תקחי את זה בחשבון כשאת מקבלת החלטות.
 
למעלה